מתיו 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
1Et respondens Jesus, dixit iterum in parabolis eis, dicens:
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
2Simile factum est regnum cælorum homini regi, qui fecit nuptias filio suo.
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
3Et misit servos suos vocare invitatos ad nuptias, et nolebant venire.
4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
4Iterum misit alios servos, dicens: Dicite invitatis: Ecce prandium meum paravi, tauri mei et altilia occisa sunt, et omnia parata: venite ad nuptias.
5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
5Illi autem neglexerunt: et abierunt, alius in villam suam, alius vero ad negotiationem suam:
6והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
6reliqui vero tenuerunt servos ejus, et contumeliis affectos occiderunt.
7ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
7Rex autem cum audisset, iratus est: et missis exercitibus suis, perdidit homicidas illos, et civitatem illorum succendit.
8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
8Tunc ait servis suis: Nuptiæ quidem paratæ sunt, sed qui invitati erant, non fuerunt digni:
9לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
9ite ergo ad exitus viarum, et quoscumque inveneritis, vocate ad nuptias.
10ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
10Et egressi servi ejus in vias, congregaverunt omnes quos invenerunt, malos et bonos: et impletæ sunt nuptiæ discumbentium.
11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
11Intravit autem rex ut videret discumbentes, et vidit ibi hominem non vestitum veste nuptiali.
12ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
12Et ait illi: Amice, quomodo huc intrasti non habens vestem nuptialem? At ille obmutuit.
13ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
13Tunc dicit rex ministris: Ligatis manibus et pedibus ejus, mittite eum in tenebras exteriores: ibi erit fletus et stridor dentium.
14כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
14Multi enim sunt vocati, pauci vero electi.
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
15Tunc abeuntes pharisæi, consilium inierunt ut caperent eum in sermone.
16וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
16Et mittunt ei discipulos suos cum Herodianis, dicentes: Magister, scimus quia verax es, et viam Dei in veritate doces, et non est tibi cura de aliquo: non enim respicis personam hominum:
17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
17dic ergo nobis quid tibi videtur, licet censum dare Cæsari, an non?
18וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
18Cognita autem Jesus nequitia eorum, ait: Quid me tentatis, hypocritæ?
19הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
19ostendite mihi numisma census. At illi obtulerunt ei denarium.
20ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
20Et ait illis Jesus: Cujus est imago hæc, et superscriptio?
21ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
21Dicunt ei: Cæsaris. Tunc ait illis: Reddite ergo quæ sunt Cæsaris, Cæsari: et quæ sunt Dei, Deo.
22וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
22Et audientes mirati sunt, et relicto eo abierunt.
23ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
23In illo die accesserunt ad eum sadducæi, qui dicunt non esse resurrectionem: et interrogaverunt eum,
24רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
24dicentes: Magister, Moyses dixit: Si quis mortuus fuerit non habens filium, ut ducat frater ejus uxorem illius, et suscitet semen fratri suo.
25ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
25Erant autem apud nos septem fratres: et primus, uxore ducta, defunctus est: et non habens semen, reliquit uxorem suam fratri suo.
26וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
26Similiter secundus, et tertius usque ad septimum.
27ואחרי כלם מתה גם האשה׃
27Novissime autem omnium et mulier defuncta est.
28ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
28In resurrectione ergo cujus erit de septem uxor? omnes enim habuerunt eam.
29ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
29Respondens autem Jesus, ait illis: Erratis nescientes Scripturas, neque virtutem Dei.
30כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
30In resurrectione enim neque nubent, neque nubentur: sed erunt sicut angeli Dei in cælo.
31ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
31De resurrectione autem mortuorum non legistis quod dictum est a Deo dicente vobis:
32אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
32Ego sum Deus Abraham, et Deus Isaac, et Deus Jacob? Non est Deus mortuorum, sed viventium.
33וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
33Et audientes turbæ, mirabantur in doctrina ejus.
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
34Pharisæi autem audientes quod silentium imposuisset sadducæis, convenerunt in unum:
35ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
35et interrogavit eum unus ex eis legis doctor, tentans eum:
36רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
36Magister, quod est mandatum magnum in lege?
37ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
37Ait illi Jesus: Diliges Dominum Deum tuum ex toto corde tuo, et in tota anima tua, et in tota mente tua.
38זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
38Hoc est maximum, et primum mandatum.
39והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
39Secundum autem simile est huic: Diliges proximum tuum, sicut teipsum.
40בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
40In his duobus mandatis universa lex pendet, et prophetæ.
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
41Congregatis autem pharisæis, interrogavit eos Jesus,
42מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
42dicens: Quid vobis videtur de Christo? cujus filius est? Dicunt ei: David.
43ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
43Ait illis: Quomodo ergo David in spiritu vocat eum Dominum, dicens:
44נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44Dixit Dominus Domino meo: Sede a dextris meis, donec ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum?
45ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
45Si ergo David vocat eum Dominum, quomodo filius ejus est?
46ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
46Et nemo poterat ei respondere verbum: neque ausus fuit quisquam ex illa die eum amplius interrogare.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.