מתיו 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
1Jesus respondeu e lhes falou novamente por parábolas, dizendo:
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
2“O Reino dos Céus é semelhante a um rei que preparou um banquete de casamento para seu filho,
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
3e enviou seus servos para chamar os convidados para o banquete de casamento, mas eles não quiseram vir.
4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
4Novamente enviou outros servos, dizendo: ‘Digam aos convidados: “Vejam, preparei o meu banquete. Meus bois e novilhos gordos foram abatidos, e tudo está pronto. Venham para o banquete de casamento!”’
5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
5Mas eles não deram atenção e foram embora, um para a sua fazenda, outro para os seus negócios;
6והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
6e os restantes agarraram os servos dele, os maltrataram e os mataram.
7ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
7Quando o rei ouviu isso, ficou irado e, enviando os seus exércitos, destruiu aqueles assassinos e incendiou a cidade deles.
8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
8“Então disse aos seus servos: ‘O banquete de casamento está pronto, mas os convidados não eram dignos.
9לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
9Vão, portanto, aos cruzamentos das estradas e convidem para o banquete de casamento todos os que vocês encontrarem.’
10ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
10Aqueles servos saíram pelas estradas e reuniram todos os que encontraram, tanto maus quanto bons. E o salão de casamento ficou cheio de convidados.
11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
11“Mas, quando o rei entrou para ver os convidados, viu ali um homem que não vestia trajes de casamento,
12ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
12e lhe perguntou: ‘Amigo, como você entrou aqui sem trajes de casamento?’ E ele emudeceu.
13ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
13Então o rei disse aos servos: ‘Amarrem-lhe os pés e as mãos, levem-no e lancem-no nas trevas exteriores. Ali haverá choro e ranger de dentes.’
14כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
14Pois muitos são chamados, mas poucos escolhidos.”
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
15Então os fariseus saíram e planejaram como poderiam apanhá-lo em suas palavras.
16וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
16Enviaram-lhe seus discípulos, junto com os herodianos, dizendo: “Mestre, sabemos que você é verdadeiro e ensina o caminho de Deus com verdade, sem se importar com quem quer que seja; pois você não faz acepção de pessoas.
17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
17Diga-nos, portanto, o que você acha? É lícito pagar impostos a César, ou não?”
18וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
18Mas Jesus, percebendo a maldade deles, disse: “Por que vocês me põem à prova, hipócritas?
19הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
19Mostrem-me a moeda do imposto.” E eles lhe trouxeram um denário.
20ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
20Ele lhes perguntou: “De quem é esta imagem e inscrição?”
21ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
21Eles lhe responderam: “De César.” Então ele lhes disse: “Deem, portanto, a César o que é de César, e a Deus o que é de Deus.”
22וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
22Ao ouvirem isso, ficaram maravilhados e, deixando-o, foram embora.
23ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
23Naquele dia, os saduceus (que dizem não haver ressurreição) aproximaram-se dele. Eles lhe perguntaram,
24רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
24dizendo: “Mestre, Moisés disse: ‘Se um homem morrer, não tendo filhos, seu irmão se casará com a mulher dele e suscitará descendência para seu irmão.’
25ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
25Ora, havia entre nós sete irmãos. O primeiro casou-se e morreu e, não tendo descendência, deixou sua mulher para seu irmão.
26וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
26Da mesma forma, o segundo também, e o terceiro, até o sétimo.
27ואחרי כלם מתה גם האשה׃
27Depois de todos eles, a mulher morreu.
28ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
28Na ressurreição, portanto, de qual dos sete ela será esposa? Pois todos a tiveram.”
29ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
29Mas Jesus lhes respondeu: “Vocês estão enganados porque não conhecem as Escrituras nem o poder de Deus.
30כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
30Pois na ressurreição eles não se casam nem são dados em casamento, mas são como os anjos de Deus no céu.
31ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
31Mas, quanto à ressurreição dos mortos, vocês não leram o que Deus lhes disse:
32אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
32‘Eu sou o Deus de Abraão, o Deus de Isaque e o Deus de Jacó’? Deus não é Deus de mortos, mas de vivos.”
33וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
33Quando as multidões ouviram isso, ficaram maravilhadas com o seu ensino.
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
34Mas os fariseus, quando ouviram que ele havia silenciado os saduceus, reuniram-se.
35ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
35Um deles, perito na lei, fez-lhe uma pergunta, para testá-lo:
36רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
36“Mestre, qual é o maior mandamento da lei?”
37ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
37Jesus lhe disse: “‘Ame ao Senhor, seu Deus, de todo o seu coração, de toda a sua alma e de todo o seu entendimento.’
38זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
38Este é o primeiro e grande mandamento.
39והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
39E o segundo, semelhante a este, é: ‘Ame ao seu próximo como a si mesmo.’
40בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
40Destes dois mandamentos dependem toda a lei e os profetas.”
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
41Ora, enquanto os fariseus estavam reunidos, Jesus lhes fez uma pergunta,
42מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
42dizendo: “O que vocês pensam do Cristo? De quem ele é filho?” Eles lhe responderam: “De Davi.”
43ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
43Ele lhes disse: “Como então Davi, no Espírito, o chama de Senhor, dizendo:
44נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44‘O Senhor disse ao meu Senhor: assente-se à minha direita, até que eu faça dos seus inimigos um estrado para os seus pés’?
45ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
45“Se Davi, então, o chama de Senhor, como ele é seu filho?”
46ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
46Ninguém foi capaz de lhe responder uma só palavra e, daquele dia em diante, ninguém ousou fazer-lhe mais perguntas.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.