מתיו 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Diodati Bibbia 1885
1ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
1E GESÙ, messosi a parlare, da capo ragionò loro in parabole, dicendo:
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
2Il regno de' cieli è simile ad un re, il qual fece le nozze al suo figliuolo.
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
3E mandò i suoi servitori a chiamar gl'invitati alle nozze, ma essi non vollero venire.
4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
4Di nuovo mandò altri servitori, dicendo: Dite agl'invitati: Ecco, io ho apparecchiato il mio desinare, i miei giovenchi, e i miei animali ingrassati sono ammazzati, ed ogni cosa è apparecchiata; venite alle nozze.
5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
5Ma essi non curando sene , se ne andarono, chi alla sua possessione, chi alla sua mercatanzia.
6והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
6E gli altri, presi i suoi servitori, li oltraggiarono ed uccisero.
7ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
7E quel re, udito ciò, si adirò, e mandò i suoi eserciti, e distrusse que' micidiali, ed arse la lor città.
8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
8Allora egli disse a' suoi servitori: Ben son le nozze apparecchiate, ma i convitati non n'erano degni.
9לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
9Andate adunque in su i capi delle strade, e chiamate alle nozze chiunque troverete.
10ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
10E quei servitori, usciti in su le strade, raunarono tutti coloro che trovarono, cattivi e buoni, e il luogo del le nozze fu ripieno di persone ch'erano a tavola.
11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
11Or il re, entrato per vedere quei che erano a tavola, vide quivi un uomo che non era vestito di vestimento da nozze.
12ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
12E gli disse: Amico, come sei entrato qua, senza aver vestimento da nozze? E colui ebbe la bocca chiusa.
13ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
13Allora il re disse a' servitori: Legategli le mani e i piedi, e toglietelo, e gettatelo nelle tenebre di fuori. Ivi sarà il pianto, e lo stridor dei denti.
14כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
14Perciocchè molti son chiamati, ma pochi eletti.
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
15ALLORA i Farisei andarono, e tenner consiglio come lo sorprenderebbero in fallo nelle sue parole.
16וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
16E gli mandarono i lor discepoli, con gli Erodiani, a dirgli: Maestro, noi sappiamo che tu sei verace, e che insegni la via di Dio in verità, e che non ti curi d'alcuno; perciocchè tu non riguardi alla qualità delle persone degli uomini.
17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
17Dicci adunque: Che ti par egli? È egli lecito di dare il censo a Cesare, o no?
18וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
18E Gesù, riconosciuta la lor malizia, disse: Perchè mi tentate, o ipocriti?
19הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
19Mostratemi la moneta del censo. Ed essi gli porsero un denaro.
20ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
20Ed egli disse loro: Di chi è questa figura, e questa soprascritta?
21ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
21Essi gli dissero: Di Cesare. Allora egli disse loro: Rendete dunque a Cesare le cose che appartengono a Cesare, e a Dio le cose che appartengono a Dio.
22וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
22Ed essi, udito ciò , si maravigliarono, e, lasciatolo, se ne andarono.
23ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
23IN quell'istesso giorno vennero a lui i Sadducei, i quali dicono che non vi è risurrezione, e lo domandarono, dicendo:
24רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
24Maestro, Mosè ha detto: Se alcuno muore senza figliuoli, sposi il suo fratello per ragione d'affinità la moglie di esso, e susciti progenie al suo fratello.
25ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
25Or appo noi vi erano sette fratelli; e il primo, avendo sposata moglie, morì; e, non avendo progenie, lasciò la sua moglie al suo fratello.
26וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
26Simigliantemente ancora il secondo, e il terzo, fino a tutti e sette.
27ואחרי כלם מתה גם האשה׃
27Ora, dopo tutti, morì anche la donna.
28ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
28Nella risurrezione adunque, di cui d'infra i sette sarà ella moglie? poichè tutti l'hanno avuta.
29ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
29Ma Gesù, rispondendo, disse loro: Voi errate, non intendendo le Scritture, nè la potenza di Dio.
30כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
30Perciocchè nella risurrezione non si prendono, nè si dànno mogli; anzi gli uomini son nel cielo come angeli di Dio.
31ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
31E quant'è alla risurrezione de' morti, non avete voi letto ciò che vi fu detto da Dio, quando disse:
32אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
32Io son l'Iddio d'Abrahamo, e l'Iddio d'Isacco, e l'Iddio di Giacobbe? Iddio non è l'Iddio de' morti, ma de' viventi.
33וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
33E le turbe, udite queste cose, stupivano della sua dottrina.
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
34ED i Farisei, udito ch'egli avea chiusa la bocca a' Sadducei, si raunarono insieme.
35ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
35E un dottor della legge lo domandò, tentandolo, e dicendo:
36רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
36Maestro, quale è il maggior comandamento della legge?
37ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
37E Gesù gli disse: Ama il Signore Iddio tuo con tutto il tuo cuore, e con tutta l'anima tua, e con tutta la mente tua.
38זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
38Quest'è il primo, e il gran comandamento.
39והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
39E il secondo, simile ad esso, è: Ama il tuo prossimo come te stesso.
40בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
40Da questi due comandamenti dipendono tutta la legge, ed i profeti.
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
41ED essendo i Farisei raunati, Gesù domandò loro, dicendo:
42מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
42Che vi par egli del Cristo? di chi è egli figliuolo? Essi gli dicono: Di Davide.
43ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
43Egli disse loro: Come adunque Davide lo chiama egli in ispirito Signore, dicendo:
44נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44Il Signore ha detto al mio Signore: Siedi alla mia destra, finchè io abbia posti i tuoi nemici per iscannello de' tuoi piedi?
45ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
45Se dunque Davide lo chiama Signore, come è egli suo figliuolo?
46ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
46E niuno poteva rispondergli nulla; niuno eziandio ardì più, da quel dì innanzi, fargli alcuna domanda.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.