1 מְלָכִים 1
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃
1Ora, o rei Davi estava velho e de idade avançada; cobriam-no com roupas, mas ele não conseguia se aquecer.
2ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך׃
2Portanto, seus servos lhe disseram: “Que se busque uma jovem virgem para o meu senhor, o rei. Que ela fique diante do rei e cuide dele; e que ela se deite em seus braços, para que o meu senhor, o rei, possa se aquecer.”
3ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך׃
3Então, buscaram uma jovem bonita por todos os territórios de Israel, encontraram Abisague, a sunamita, e a trouxeram ao rei.
4והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה׃
4A jovem era muito bonita; ela cuidava do rei e o servia, mas o rei não a conheceu intimamente.
5ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו׃
5Então Adonias, filho de Hagite, exaltou a si mesmo, dizendo: “Eu serei rei.” E preparou para si carros e cavaleiros, e cinquenta homens para correrem adiante dele.
6ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום׃
6Seu pai nunca o havia contrariado em momento algum, dizendo: “Por que você fez isso?” Ele também era um homem de muito boa aparência, e havia nascido depois de Absalão.
7ויהיו דבריו עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה׃
7Ele consultou Joabe, filho de Zeruia, e o sacerdote Abiatar; e eles seguiram Adonias e o ajudaram.
8וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם אדניהו׃
8Mas o sacerdote Zadoque, Benaia, filho de Joiada, o profeta Natã, Simei, Rei e os valentes que pertenciam a Davi não estavam com Adonias.
9ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך׃
9Adonias sacrificou ovelhas, bois e bezerros cevados junto à pedra de Zoelete, que fica perto de En-Rogel; e convidou todos os seus irmãos, os filhos do rei, e todos os homens de Judá, os servos do rei;
10ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו לא קרא׃
10mas não convidou o profeta Natã, nem Benaia, nem os valentes, nem o seu irmão Salomão.
11ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע׃
11Então Natã falou a Bate-Seba, mãe de Salomão, dizendo: “Você não ouviu que Adonias, filho de Hagite, reina, e Davi, nosso senhor, não sabe disso?
12ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה׃
12Agora, portanto, venha, por favor, deixe-me dar-lhe um conselho, para que você possa salvar a sua própria vida e a vida do seu filho Salomão.
13לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו׃
13Vá ao rei Davi e diga-lhe: ‘O senhor, meu rei, não jurou à sua serva, dizendo: “Certamente o seu filho Salomão reinará depois de mim, e ele se assentará no meu trono”? Por que, então, Adonias reina?’
14הנה עודך מדברת שם עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך׃
14Eis que, enquanto você ainda estiver lá falando com o rei, eu também entrarei depois de você e confirmarei as suas palavras.”
15ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך׃
15Bate-Seba foi até o rei em seu quarto. O rei estava muito velho; e Abisague, a sunamita, estava servindo ao rei.
16ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך׃
16Bate-Seba inclinou-se e prestou reverência ao rei. O rei perguntou: “O que você deseja?”
17ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃
17Ela lhe respondeu: “Meu senhor, você jurou pelo SENHOR seu Deus à sua serva: ‘Certamente o seu filho Salomão reinará depois de mim, e ele se assentará no meu trono.’
18ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת׃
18Agora, eis que Adonias reina; e você, meu senhor, o rei, não sabe disso.
19ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא׃
19Ele sacrificou bois, bezerros cevados e ovelhas em abundância, e convidou todos os filhos do rei, o sacerdote Abiatar e Joabe, o comandante do exército; mas não convidou o seu servo Salomão.
20ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃
20Quanto a você, meu senhor, o rei, os olhos de todo o Israel estão sobre você, para que lhes diga quem se assentará no trono do meu senhor, o rei, depois dele.
21והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃
21Caso contrário, acontecerá que, quando o meu senhor, o rei, descansar com os seus pais, eu e o meu filho Salomão seremos considerados criminosos.”
22והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא׃
22Eis que, enquanto ela ainda falava com o rei, o profeta Natã entrou.
23ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה׃
23Anunciaram ao rei, dizendo: “Eis o profeta Natã!” Quando ele entrou na presença do rei, prostrou-se diante do rei com o rosto em terra.
24ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃
24Natã disse: “Meu senhor, ó rei, por acaso você disse: ‘Adonias reinará depois de mim, e ele se assentará no meu trono’?
25כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃
25Pois ele desceu hoje, e sacrificou bois, bezerros cevados e ovelhas em abundância, e convidou todos os filhos do rei, os comandantes do exército e o sacerdote Abiatar. Eis que eles estão comendo e bebendo diante dele, e dizendo: ‘Viva o rei Adonias!’
26ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא׃
26Mas ele não convidou a mim, o seu servo, nem ao sacerdote Zadoque, nem a Benaia, filho de Joiada, nem ao seu servo Salomão.
27אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃
27Foi esta coisa feita pelo meu senhor, o rei, sem que você tenha revelado aos seus servos quem deveria se assentar no trono do meu senhor, o rei, depois dele?”
28ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃
28Então o rei Davi respondeu: “Chamem Bate-Seba para mim.” Ela entrou na presença do rei e ficou de pé diante dele.
29וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה׃
29O rei fez um juramento e disse: “Tão certo como vive o SENHOR, que resgatou a minha alma de toda a adversidade,
30כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה׃
30com toda a certeza, assim como eu jurei a você pelo SENHOR, o Deus de Israel, dizendo: ‘Certamente o seu filho Salomão reinará depois de mim, e ele se assentará no meu trono em meu lugar’; eu com toda a certeza farei isso hoje.”
31ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם׃
31Então Bate-Seba inclinou-se com o rosto em terra, prestou reverência ao rei e disse: “Que o meu senhor, o rei Davi, viva para sempre!”
32ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך׃
32O rei Davi disse: “Chamem-me o sacerdote Zadoque, o profeta Natã e Benaia, filho de Joiada.” Eles vieram à presença do rei.
33ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון׃
33O rei lhes disse: “Levem com vocês os servos do seu senhor, façam o meu filho Salomão montar na minha própria mula, e levem-no para baixo, a Giom.
34ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה׃
34Que o sacerdote Zadoque e o profeta Natã o unjam ali como rei sobre Israel. Toquem a trombeta e digam: ‘Viva o rei Salomão!’
35ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה׃
35Depois subam atrás dele, e ele virá e se assentará no meu trono; pois ele será rei em meu lugar. Eu o designei para ser governante sobre Israel e sobre Judá.”
36ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך׃
36Benaia, filho de Joiada, respondeu ao rei e disse: “Amém. Que o SENHOR, o Deus do meu senhor, o rei, assim o confirme.
37כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד׃
37Assim como o SENHOR esteve com o meu senhor, o rei, que ele também esteja com Salomão, e torne o seu trono maior do que o trono do meu senhor, o rei Davi.”
38וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון׃
38Então o sacerdote Zadoque, o profeta Natã, Benaia, filho de Joiada, os quereteus e os peleteus desceram, fizeram Salomão montar na mula do rei Davi, e o levaram a Giom.
39ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה׃
39O sacerdote Zadoque pegou o chifre de óleo da Tenda e ungiu Salomão. Eles tocaram a trombeta, e todo o povo gritou: “Viva o rei Salomão!”
40ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃
40Todo o povo subiu atrás dele, tocando flautas e alegrando-se com grande alegria, de modo que a terra estremeceu com o som deles.
41וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה׃
41Adonias e todos os convidados que estavam com ele ouviram isso quando terminavam de comer. Quando Joabe ouviu o som da trombeta, perguntou: “Por que há esse barulho de alvoroço na cidade?”
42עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר׃
42Enquanto ele ainda falava, eis que chegou Jônatas, filho do sacerdote Abiatar; e Adonias disse: “Entre, pois você é um homem de valor e traz boas notícias.”
43ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה׃
43Jônatas respondeu a Adonias: “Com toda a certeza, o nosso senhor, o rei Davi, constituiu Salomão como rei.
44וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך׃
44O rei enviou com ele o sacerdote Zadoque, o profeta Natã, Benaia, filho de Joiada, os quereteus e os peleteus; e eles o fizeram montar na mula do rei.
45וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם׃
45O sacerdote Zadoque e o profeta Natã o ungiram rei em Giom. De lá eles subiram se alegrando, de modo que a cidade está em alvoroço. Esse é o barulho que vocês ouviram.
46וגם ישב שלמה על כסא המלוכה׃
46Além disso, Salomão já está assentado no trono do reino.
47וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב׃
47E mais, os servos do rei vieram abençoar o nosso senhor, o rei Davi, dizendo: ‘Que o seu Deus torne o nome de Salomão melhor do que o seu nome, e torne o trono dele maior do que o seu trono’; e o rei se inclinou em sua cama.
48וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי ועיני ראות׃
48O rei também disse o seguinte: ‘Bendito seja o SENHOR, o Deus de Israel, que hoje concedeu que alguém se assentasse no meu trono, permitindo que os meus próprios olhos o vissem.’”
49ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו׃
49Todos os convidados de Adonias ficaram com medo, levantaram-se e cada um seguiu o seu caminho.
50ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃
50Adonias teve medo de Salomão; ele se levantou, foi e agarrou-se às pontas do altar.
51ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב׃
51Informaram a Salomão: “Eis que Adonias teme o rei Salomão; pois, eis que ele está agarrado às pontas do altar, dizendo: ‘Que o rei Salomão me jure primeiro que não matará o seu servo à espada.’”
52ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת׃
52Salomão disse: “Se ele se mostrar um homem de valor, nem um só fio de seu cabelo cairá por terra; mas, se for achada maldade nele, ele morrerá.”
53וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך׃
53Então o rei Salomão mandou mensageiros, e o desceram do altar. Ele veio e prostrou-se diante do rei Salomão; e Salomão lhe disse: “Vá para a sua casa.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.