מתיו 15
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
1Tunc accesserunt ad eum ab Jerosolymis scribæ et pharisæi, dicentes:
2ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃
2Quare discipuli tui transgrediuntur traditionem seniorum? non enim lavant manus suas cum panem manducant.
3ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃
3Ipse autem respondens ait illis: Quare et vos transgredimini mandatum Dei propter traditionem vestram? Nam Deus dixit:
4כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
4Honora patrem, et matrem: et, Qui maledixerit patri, vel matri, morte moriatur.
5ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃
5Vos autem dicitis: Quicumque dixerit patri, vel matri: Munus, quodcumque est ex me, tibi proderit:
6ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
6et non honorificabit patrem suum, aut matrem suam: et irritum fecistis mandatum Dei propter traditionem vestram.
7חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃
7Hypocritæ, bene prophetavit de vobis Isaias, dicens:
8העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
8[Populus hic labiis me honorat: cor autem eorum longe est a me.
9ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
9Sine causa autem colunt me, docentes doctrinas et mandata hominum.]
10ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
10Et convocatis ad se turbis, dixit eis: Audite, et intelligite.
11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
11Non quod intrat in os, coinquinat hominem: sed quod procedit ex ore, hoc coinquinat hominem.
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
12Tunc accedentes discipuli ejus, dixerunt ei: Scis quia pharisæi audito verbo hoc, scandalizati sunt?
13ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
13At ille respondens ait: Omnis plantatio, quam non plantavit Pater meus cælestis, eradicabitur.
14הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
14Sinite illos: cæci sunt, et duces cæcorum; cæcus autem si cæco ducatum præstet, ambo in foveam cadunt.
15ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
15Respondens autem Petrus dixit ei: Edissere nobis parabolam istam.
16ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
16At ille dixit: Adhuc et vos sine intellectu estis?
17העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
17Non intelligitis quia omne quod in os intrat, in ventrem vadit, et in secessum emittitur?
18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
18Quæ autem procedunt de ore, de corde exeunt, et ea coinquinant hominem:
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
19de corde enim exeunt cogitationes malæ, homicidia, adulteria, fornicationes, furta, falsa testimonia, blasphemiæ:
20אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
20hæc sunt, quæ coinquinant hominem. Non lotis autem manibus manducare, non coinquinat hominem.
21ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
21Et egressus inde Jesus secessit in partes Tyri et Sidonis.
22והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃
22Et ecce mulier chananæa a finibus illis egressa clamavit, dicens ei: Miserere mei, Domine fili David: filia mea male a dæmonio vexatur.
23והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃
23Qui non respondit ei verbum. Et accedentes discipuli ejus rogabant eum dicentes: Dimitte eam: quia clamat post nos.
24ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
24Ipse autem respondens ait: Non sum missus nisi ad oves, quæ perierunt domus Israël.
25והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃
25At illa venit, et adoravit eum, dicens: Domine, adjuva me.
26ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
26Qui respondens ait: Non est bonum sumere panem filiorum, et mittere canibus.
27ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃
27At illa dixit: Etiam Domine: nam et catelli edunt de micis quæ cadunt de mensa dominorum suorum.
28ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
28Tunc respondens Jesus, ait illi: O mulier, magna est fides tua: fiat tibi sicut vis. Et sanata est filia ejus ex illa hora.
29ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
29Et cum transisset inde Jesus, venit secus mare Galilææ: et ascendens in montem, sedebat ibi.
30ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
30Et accesserunt ad eum turbæ multæ, habentes secum mutos, cæcos, claudos, debiles, et alios multos: et projecerunt eos ad pedes ejus, et curavit eos,
31ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃
31ita ut turbæ mirarentur, videntes mutos loquentes, claudos ambulantes, cæcos videntes: et magnificabant Deum Israël.
32ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
32Jesus autem, convocatis discipulis suis, dixit: Misereor turbæ, quia triduo jam perseverant mecum, et non habent quod manducent: et dimittere eos jejunos nolo, ne deficiant in via.
33ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
33Et dicunt ei discipuli: Unde ergo nobis in deserto panes tantos, ut saturemus turbam tantam?
34ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃
34Et ait illis Jesus: Quot habetis panes? At illi dixerunt: Septem, et paucos pisciculos.
35ויצו את המון העם לשבת לארץ׃
35Et præcepit turbæ ut discumberent super terram.
36ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
36Et accipiens septem panes, et pisces, et gratias agens, fregit, et dedit discipulis suis, et discipuli dederunt populo.
37ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃
37Et comederunt omnes, et saturati sunt. Et quod superfuit de fragmentis, tulerunt septem sportas plenas.
38והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
38Erant autem qui manducaverunt quatuor millia hominum, extra parvulos et mulieres.
39וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
39Et, dimissa turba, ascendit in naviculam: et venit in fines Magedan.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.