מתיו 14
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃
1In illo tempore audivit Herodes tetrarcha famam Jesu:
2ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
2et ait pueris suis: Hic est Joannes Baptista: ipse surrexit a mortuis, et ideo virtutes operantur in eo.
3כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
3Herodes enim tenuit Joannem, et alligavit eum: et posuit in carcerem propter Herodiadem uxorem fratris sui.
4כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
4Dicebat enim illi Joannes: Non licet tibi habere eam.
5ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
5Et volens illum occidere, timuit populum: quia sicut prophetam eum habebant.
6ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
6Die autem natalis Herodis saltavit filia Herodiadis in medio, et placuit Herodi:
7וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃
7unde cum juramento pollicitus est ei dare quodcumque postulasset ab eo.
8ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
8At illa præmonita a matre sua: Da mihi, inquit, hic in disco caput Joannis Baptistæ.
9ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
9Et contristatus est rex: propter juramentum autem, et eos qui pariter recumbebant, jussit dari.
10וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
10Misitque et decollavit Joannem in carcere.
11ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
11Et allatum est caput ejus in disco, et datum est puellæ, et attulit matri suæ.
12ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
12Et accedentes discipuli ejus, tulerunt corpus ejus, et sepelierunt illud: et venientes nuntiaverunt Jesu.
13ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃
13Quod cum audisset Jesus, secessit inde in navicula, in locum desertum seorsum: et cum audissent turbæ, secutæ sunt eum pedestres de civitatibus.
14ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
14Et exiens vidit turbam multam, et misertus est eis, et curavit languidos eorum.
15ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃
15Vespere autem facto, accesserunt ad eum discipuli ejus, dicentes: Desertus est locus, et hora jam præteriit: dimitte turbas, ut euntes in castella, emant sibi escas.
16ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃
16Jesus autem dixit eis: Non habent necesse ire: date illis vos manducare.
17ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃
17Responderunt ei: Non habemus hic nisi quinque panes et duos pisces.
18ויאמר הביאום אלי הלם׃
18Qui ait eis: Afferte mihi illos huc.
19ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
19Et cum jussisset turbam discumbere super fœnum, acceptis quinque panibus et duobus piscibus, aspiciens in cælum benedixit, et fregit, et dedit discipulis panes, discipuli autem turbis.
20ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃
20Et manducaverunt omnes, et saturati sunt. Et tulerunt reliquias, duodecim cophinos fragmentorum plenos.
21והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
21Manducantium autem fuit numerus quinque millia virorum, exceptis mulieribus et parvulis.
22ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃
22Et statim compulit Jesus discipulos ascendere in naviculam, et præcedere eum trans fretum, donec dimitteret turbas.
23ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
23Et dimissa turba, ascendit in montem solus orare. Vespere autem facto solus erat ibi:
24והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃
24navicula autem in medio mari jactabatur fluctibus: erat enim contrarius ventus.
25ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃
25Quarta enim vigilia noctis, venit ad eos ambulans super mare.
26והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃
26Et videntes eum super mare ambulantem, turbati sunt, dicentes: Quia phantasma est. Et præ timore clamaverunt.
27וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
27Statimque Jesus locutus est eis, dicens: Habete fiduciam: ego sum, nolite timere.
28ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃
28Respondens autem Petrus, dixit: Domine, si tu es, jube me ad te venire super aquas.
29ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃
29At ipse ait: Veni. Et descendens Petrus de navicula, ambulabat super aquam ut veniret ad Jesum.
30ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃
30Videns vero ventum validum, timuit: et cum cœpisset mergi, clamavit dicens: Domine, salvum me fac.
31וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃
31Et continuo Jesus extendens manum, apprehendit eum: et ait illi: Modicæ fidei, quare dubitasti?
32הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
32Et cum ascendissent in naviculam, cessavit ventus.
33ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
33Qui autem in navicula erant, venerunt, et adoraverunt eum, dicentes: Vere Filius Dei es.
34ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
34Et cum transfretassent, venerunt in terram Genesar.
35ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃
35Et cum cognovissent eum viri loci illius, miserunt in universam regionem illam, et obtulerunt ei omnes male habentes:
36ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
36et rogabant eum ut vel fimbriam vestimenti ejus tangerent. Et quicumque tetigerunt, salvi facti sunt.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.