אִיּוֹב 29
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
1Und Hiob hob abermals an seine Sprüche und sprach:
2מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃
2O daß ich wäre wie in den vorigen Monden, in den Tagen, da mich Gott behütete;
3בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃
3da seine Leuchte über meinem Haupt schien und ich bei seinem Licht in der Finsternis ging;
4כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃
4wie war ich in der Reife meines Lebens, da Gottes Geheimnis über meiner Hütte war;
5בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃
5da der Allmächtige noch mit mir war und meine Kinder um mich her;
6ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃
6da ich meine Tritte wusch in Butter und die Felsen mir Ölbäche gossen;
7בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃
7da ich ausging zum Tor in der Stadt und mir ließ meinen Stuhl auf der Gasse bereiten;
8ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃
8da mich die Jungen sahen und sich versteckten, und die Alten vor mir aufstanden;
9שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃
9da die Obersten aufhörten zu reden und legten ihre Hand auf ihren Mund;
10קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃
10da die Stimme der Fürsten sich verkroch und ihre Zunge am Gaumen klebte!
11כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃
11Denn wessen Ohr mich hörte, der pries mich selig; und wessen Auge mich sah, der rühmte mich.
12כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃
12Denn ich errettete den Armen, der da schrie, und den Waisen, der keinen Helfer hatte.
13ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃
13Der Segen des, der verderben sollte, kam über mich; und ich erfreute das Herz der Witwe.
14צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃
14Gerechtigkeit war mein Kleid, das ich anzog wie einen Rock; und mein Recht war mein fürstlicher Hut.
15עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃
15Ich war des Blinden Auge und des Lahmen Fuß.
16אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃
16Ich war ein Vater der Armen; und die Sache des, den ich nicht kannte, die erforschte ich.
17ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃
17Ich zerbrach die Backenzähne des Ungerechten und riß den Raub aus seinen Zähnen.
18ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃
18Ich gedachte: “Ich will in meinem Nest ersterben und meiner Tage viel machen wie Sand.”
19שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃
19Meine Wurzel war aufgetan dem Wasser, und der Tau blieb über meinen Zweigen.
20כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃
20Meine Herrlichkeit erneute sich immer an mir, und mein Bogen ward immer stärker in meiner Hand.
21לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃
21Sie hörten mir zu und schwiegen und warteten auf meinen Rat.
22אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃
22Nach meinen Worten redete niemand mehr, und meine Rede troff auf sie.
23ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃
23Sie warteten auf mich wie auf den Regen und sperrten ihren Mund auf als nach dem Spätregen.
24אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃
24Wenn ich mit ihnen lachte, wurden sie nicht zu kühn darauf; und das Licht meines Angesichts machte mich nicht geringer.
25אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃
25Wenn ich zu ihrem Geschäft wollte kommen, so mußte ich obenan sitzen und wohnte wie ein König unter Kriegsknechten, da ich tröstete, die Leid trugen.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.