אִיּוֹב 11
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1ויען צפר הנעמתי ויאמר׃
1Da antwortete Zophar von Naema und sprach:
2הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃
2Wenn einer lang geredet, muß er nicht auch hören? Muß denn ein Schwätzer immer recht haben?
3בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃
3Müssen die Leute zu deinem eitlen Geschwätz schweigen, daß du spottest und niemand dich beschäme?
4ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃
4Du sprichst: Meine Rede ist rein, und lauter bin ich vor deinen Augen.
5ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃
5Ach, daß Gott mit dir redete und täte seine Lippen auf
6ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃
6und zeigte dir die heimliche Weisheit! Denn er hätte noch wohl mehr an dir zu tun, auf daß du wissest, daß er deiner Sünden nicht aller gedenkt.
7החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃
7Meinst du, daß du wissest, was Gott weiß, und wollest es so vollkommen treffen wie der Allmächtige?
8גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃
8Es ist höher denn der Himmel; was willst du tun? tiefer denn die Hölle; was kannst du wissen?
9ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃
9länger denn die Erde und breiter denn das Meer.
10אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃
10So er daherfährt und gefangen legt und Gericht hält, wer will's ihm wehren?
11כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃
11Denn er kennt die losen Leute, er sieht die Untugend, und sollte es nicht merken?
12ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃
12Ein unnützer Mann bläht sich, und ein geborener Mensch will sein wie ein junges Wild.
13אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃
13Wenn du dein Herz richtetest und deine Hände zu ihm ausbreitetest;
14אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃
14wenn du die Untugend, die in deiner Hand ist, fern von dir tätest, daß in deiner Hütte kein Unrecht bliebe:
15כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃
15so möchtest du dein Antlitz aufheben ohne Tadel und würdest fest sein und dich nicht fürchten.
16כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃
16Dann würdest du der Mühsal vergessen und so wenig gedenken als des Wassers, das vorübergeht;
17ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃
17und die Zeit deines Lebens würde aufgehen wie der Mittag, und das Finstere würde ein lichter Morgen werden;
18ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃
18und dürftest dich dessen trösten, daß Hoffnung da sei; würdest dich umsehen und in Sicherheit schlafen legen;
19ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃
19würdest ruhen, und niemand würde dich aufschrecken; und viele würden vor dir flehen.
20ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃
20Aber die Augen der Gottlosen werden verschmachten, und sie werden nicht entrinnen können; denn Hoffnung wird ihrer Seele fehlen.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.