אִיּוֹב 9
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1ויען איוב ויאמר׃
1Hiob antwortete und sprach:
2אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃
2Ja, ich weiß gar wohl, daß es also ist und daß ein Mensch nicht recht behalten mag gegen Gott.
3אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃
3Hat er Lust, mit ihm zu hadern, so kann er ihm auf tausend nicht eins antworten.
4חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃
4Er ist weise und mächtig; wem ist's je gelungen, der sich wider ihn gelegt hat?
5המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃
5Er versetzt Berge, ehe sie es innewerden, die er in seinem Zorn umkehrt.
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
6Er bewegt die Erde aus ihrem Ort, daß ihre Pfeiler zittern.
7האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃
7Er spricht zur Sonne, so geht sie nicht auf, und versiegelt die Sterne.
8נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
8Er breitet den Himmel aus allein und geht auf den Wogen des Meeres.
9עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃
9Er macht den Wagen am Himmel und Orion und die Plejaden und die Sterne gegen Mittag.
10עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃
10Er tut große Dinge, die nicht zu erforschen sind, und Wunder, deren keine Zahl ist.
11הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃
11Siehe, er geht an mir vorüber, ehe ich's gewahr werde, und wandelt vorbei, ehe ich's merke.
12הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃
12Siehe, wenn er hinreißt, wer will ihm wehren? Wer will zu ihm sagen: Was machst du?
13אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃
13Er ist Gott; seinen Zorn kann niemand stillen; unter ihn mußten sich beugen die Helfer Rahabs.
14אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃
14Wie sollte ich denn ihm antworten und Worte finden gegen ihn?
15אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃
15Wenn ich auch recht habe, kann ich ihm dennoch nicht antworten, sondern ich müßte um mein Recht flehen.
16אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃
16Wenn ich ihn schon anrufe, und er mir antwortet, so glaube ich doch nicht, daß er meine Stimme höre.
17אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃
17Denn er fährt über mich mit Ungestüm und macht mir Wunden viel ohne Ursache.
18לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃
18Er läßt meinen Geist sich nicht erquicken, sondern macht mich voll Betrübnis.
19אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃
19Will man Macht, so ist er zu mächtig; will man Recht, wer will mein Zeuge sein?
20אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃
20Sage ich, daß ich gerecht bin, so verdammt er mich doch; bin ich Unschuldig, so macht er mich doch zu Unrecht.
21תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃
21Ich bin unschuldig! ich frage nicht nach meiner Seele, begehre keines Lebens mehr.
22אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃
22Es ist eins, darum sage ich: Er bringt um beide, den Frommen und den Gottlosen.
23אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃
23Wenn er anhebt zu geißeln, so dringt er alsbald zum Tod und spottet der Anfechtung der Unschuldigen.
24ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃
24Das Land aber wird gegeben unter die Hand der Gottlosen, und der Richter Antlitz verhüllt er. Ist's nicht also, wer anders sollte es tun?
25וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃
25Meine Tage sind schneller gewesen denn ein Läufer; sie sind geflohen und haben nichts Gutes erlebt.
26חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃
26Sie sind dahingefahren wie die Rohrschiffe, wie ein Adler fliegt zur Speise.
27אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃
27Wenn ich gedenke: Ich will meiner Klage vergessen und meine Gebärde lassen fahren und mich erquicken,
28יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃
28so fürchte ich alle meine Schmerzen, weil ich weiß, daß du mich nicht unschuldig sein lässest.
29אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃
29Ich muß ja doch ein Gottloser sein; warum mühe ich mich denn so vergeblich?
30אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃
30Wenn ich mich gleich mit Schneewasser wüsche und reinigte mein Hände mit Lauge,
31אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃
31so wirst du mich doch tauchen in Kot, und so werden mir meine Kleider greulich anstehen.
32כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃
32Denn er ist nicht meinesgleichen, dem ich antworten könnte, daß wir vor Gericht miteinander kämen.
33לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃
33Es ist zwischen uns kein Schiedsmann, der seine Hand auf uns beide lege.
34יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃
34Er nehme von mir seine Rute und lasse seinen Schrecken von mir,
35אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃
35daß ich möge reden und mich nicht vor ihm fürchten dürfe; denn ich weiß, daß ich kein solcher bin.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.