אִיּוֹב 34
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1ויען אליהוא ויאמר׃
1Und es hob an Elihu und sprach:
2שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃
2Hört, ihr Weisen, meine Rede, und ihr Verständigen, merkt auf mich!
3כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃
3Denn das Ohr prüft die Rede, und der Mund schmeckt die Speise.
4משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃
4Laßt uns ein Urteil finden, daß wir erkennen unter uns, was gut sei.
5כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃
5Denn Hiob hat gesagt: “Ich bin gerecht, und Gott weigert mir mein Recht;
6על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃
6ich muß lügen, ob ich wohl recht habe, und bin gequält von meinen Pfeilen, ob ich wohl nichts verschuldet habe.”
7מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃
7Wer ist ein solcher Hiob, der da Spötterei trinkt wie Wasser
8וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃
8und auf dem Wege geht mit den Übeltätern und wandelt mit gottlosen Leuten?
9כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃
9Denn er hat gesagt: “Wenn jemand schon fromm ist, so gilt er doch nichts bei Gott.”
10לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃
10Darum hört mir zu, ihr weisen Leute: Es sei ferne, daß Gott sollte gottlos handeln und der Allmächtige ungerecht;
11כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃
11sondern er vergilt dem Menschen, darnach er verdient hat, und trifft einen jeglichen nach seinem Tun.
12אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃
12Ohne zweifel, Gott verdammt niemand mit Unrecht, und der Allmächtige beugt das Recht nicht.
13מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃
13Wer hat, was auf Erden ist, verordnet, und wer hat den ganzen Erdboden gesetzt?
14אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃
14So er nun an sich dächte, seinen Geist und Odem an sich zöge,
15יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃
15so würde alles Fleisch miteinander vergehen, und der Mensch würde wieder zu Staub werden.
16ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃
16Hast du nun Verstand, so höre das und merke auf die Stimme meiner Reden.
17האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃
17Kann auch, der das Recht haßt regieren? Oder willst du den, der gerecht und mächtig ist, verdammen?
18האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃
18Sollte einer zum König sagen: “Du heilloser Mann!” und zu den Fürsten: “Ihr Gottlosen!”?
19אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃
19Und er sieht nicht an die Person der Fürsten und kennt den Herrlichen nicht mehr als den Armen; denn sie sind alle seiner Hände Werk.
20רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃
20Plötzlich müssen die Leute sterben und zu Mitternacht erschrecken und vergehen; die Mächtigen werden weggenommen nicht durch Menschenhand.
21כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃
21Denn seine Augen sehen auf eines jeglichen Wege, und er schaut alle ihre Gänge.
22אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃
22Es ist keine Finsternis noch Dunkel, daß sich da möchten verbergen die Übeltäter.
23כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃
23Denn er darf auf den Menschen nicht erst lange achten, daß er vor Gott ins Gericht komme.
24ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃
24Er bringt die Stolzen um, ohne erst zu forschen, und stellt andere an ihre Statt:
25לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃
25darum daß er kennt ihre Werke und kehrt sie um des Nachts, daß sie zerschlagen werden.
26תחת רשעים ספקם במקום ראים׃
26Er straft sie ab wie die Gottlosen an einem Ort, da man es sieht:
27אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃
27darum daß sie von ihm weggewichen sind und verstanden seiner Wege keinen,
28להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃
28daß das Schreien der Armen mußte vor ihn kommen und er das Schreien der Elenden hörte.
29והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃
29Wenn er Frieden gibt, wer will verdammen? und wenn er das Antlitz verbirgt, wer will ihn schauen unter den Völkern und Leuten allzumal?
30ממלך אדם חנף ממקשי עם׃
30Denn er läßt nicht über sie regieren einen Heuchler, das Volk zu drängen.
31כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃
31Denn zu Gott muß man sagen: “Ich habe gebüßt, ich will nicht übel tun.
32בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃
32Habe ich's nicht getroffen, so lehre du mich's besser; habe ich Unrecht gehandelt, ich will's nicht mehr tun.”
33המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃
33Soll er nach deinem Sinn vergelten? Denn du verwirfst alles; du hast zu wählen, und nicht ich. Weißt du nun was, so sage an.
34אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃
34Verständige Leute werden zu mir sagen und ein weiser Mann, der mir zuhört:
35איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃
35“Hiob redet mit Unverstand, und seine Worte sind nicht klug.”
36אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃
36O, daß Hiob versucht würde bis ans Ende! darum daß er sich zu ungerechten Leuten kehrt.
37כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃
37Denn er hat über seine Sünde noch gelästert; er treibt Spott unter uns und macht seiner Reden viel wider Gott.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.