אִיּוֹב 14
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
1Der Mensch, vom Weibe geboren, lebt kurze Zeit und ist voll Unruhe,
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
2geht auf wie eine Blume und fällt ab, flieht wie ein Schatten und bleibt nicht.
3אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃
3Und du tust deine Augen über einen solchen auf, daß du mich vor dir ins Gericht ziehest.
4מי יתן טהור מטמא לא אחד׃
4Kann wohl ein Reiner kommen von den Unreinen? Auch nicht einer.
5אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃
5Er hat seine bestimmte Zeit, die Zahl seiner Monden steht bei dir; du hast ein Ziel gesetzt, das wird er nicht überschreiten.
6שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃
6So tu dich von ihm, daß er Ruhe habe, bis daß seine Zeit komme, deren er wie ein Tagelöhner wartet.
7כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃
7Ein Baum hat Hoffnung, wenn er schon abgehauen ist, daß er sich wieder erneue, und seine Schößlinge hören nicht auf.
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
8Ob seine Wurzel in der Erde veraltet und sein Stamm im Staub erstirbt,
9מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃
9so grünt er doch wieder vom Geruch des Wassers und wächst daher, als wäre er erst gepflanzt.
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
10Aber der Mensch stirbt und ist dahin; er verscheidet, und wo ist er?
11אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃
11Wie ein Wasser ausläuft aus dem See, und wie ein Strom versiegt und vertrocknet,
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
12so ist ein Mensch, wenn er sich legt, und wird nicht aufstehen und wird nicht aufwachen, solange der Himmel bleibt, noch von seinem Schlaf erweckt werden.
13מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃
13Ach daß du mich in der Hölle verdecktest und verbärgest, bis dein Zorn sich lege, und setztest mir ein Ziel, daß du an mich dächtest.
14אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃
14Wird ein toter Mensch wieder leben? Alle Tage meines Streites wollte ich harren, bis daß meine Veränderung komme!
15תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃
15Du würdest rufen und ich dir antworten; es würde dich verlangen nach dem Werk deiner Hände.
16כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃
16Jetzt aber zählst du meine Gänge. Hast du nicht acht auf meine Sünden?
17חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃
17Du hast meine Übertretungen in ein Bündlein versiegelt und meine Missetat zusammengefaßt.
18ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃
18Zerfällt doch ein Berg und vergeht, und ein Fels wird von seinem Ort versetzt;
19אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃
19Wasser wäscht Steine weg, und seine Fluten flößen die Erde weg: aber des Menschen Hoffnung ist verloren;
20תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃
20denn du stößest ihn gar um, daß er dahinfährt, veränderst sein Wesen und lässest ihn fahren.
21יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃
21Sind seine Kinder in Ehren, das weiß er nicht; oder ob sie gering sind, des wird er nicht gewahr.
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
22Nur sein eigen Fleisch macht ihm Schmerzen, und seine Seele ist ihm voll Leides.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.