אִיּוֹב 14
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
1אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
1Man that is born of a woman is of few days, and full of trouble.
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
2He cometh forth like a flower, and withereth; he fleeth also as a shadow, and continueth not.
3אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃
3And dost Thou open Thine eyes upon such a one, and bringest me into judgment with Thee?
4מי יתן טהור מטמא לא אחד׃
4Who can bring a clean thing out of an unclean? not one.
5אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃
5Seeing his days are determined, the number of his months is with Thee, and Thou hast appointed his bounds that he cannot pass;
6שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃
6Look away from him, that he may rest, till he shall accomplish, as a hireling, his day.
7כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃
7For there is hope of a tree, if it be cut down, that it will sprout again, and that the tender branch thereof will not cease.
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
8Though the root thereof wax old in the earth, and the stock thereof die in the ground;
9מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃
9Yet through the scent of water it will bud, and put forth boughs like a plant.
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
10But man dieth, and lieth low; yea, man perisheth, and where is he?
11אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃
11As the waters fail from the sea, and the river is drained dry;
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
12So man lieth down and riseth not; till the heavens be no more, they shall not awake, nor be roused out of their sleep.
13מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃
13Oh that Thou wouldest hide me in the nether-world, that Thou wouldest keep me secret, until Thy wrath be past, that Thou wouldest appoint me a set time, and remember me! —
14אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃
14If a man die, may he live again? All the days of my service would I wait, till my relief should come —
15תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃
15Thou wouldest call, and I would answer Thee; Thou wouldest have a desire to the work of Thy hands.
16כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃
16But now Thou numberest my steps, Thou dost not even wait for my sin;
17חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃
17My transgression is sealed up in a bag, and Thou heapest up mine iniquity.
18ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃
18And surely the mountain falling crumbleth away, and the rock is removed out of its place;
19אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃
19The waters wear the stones; the overflowings thereof wash away the dust of the earth; so Thou destroyest the hope of man.
20תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃
20Thou prevailest for ever against him, and he passeth; Thou changest his countenance, and sendest him away.
21יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃
21His sons come to honour, and he knoweth it not; and they are brought low, but he regardeth them not.
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
22But his flesh grieveth for him, and his soul mourneth over him.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.