Йоана 6
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1Після сього пійшов Ісус на той бік моря Галилейського, Тивериядського.
1ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃
2І йшло за Ним багато народу, бо бачили Його ознаки, що робив над недужими.
2וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃
3Зійшов же на гору Ісус, і сидїв там з учениками своїми.
3ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃
4Була ж близько пасха, сьвято Жидівське.
4וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
5Знявши ж Ісус очі і побачивши, що багато народу йде до Него, рече до Филипа: Звідкіля купимо хлїба, щоб вони попоїли?
5וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃
6Се ж сказав, вивідуючи його, бо сам знав, що має робити.
6ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃
7Відказав Йому Филип: За двістї денариїв хлїба не стане їм, щоб кожному з них хоч трохи досталось.
7ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃
8Каже Йому один з учеників Його, Андрей, брат Симона Петра:
8ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃
9Є тут хлопець один, що має пять хлїбів ячних та дві рибки; тільки що сього на стільки?
9יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃
10Рече ж Ісус: Заставте людей сїдати. Була ж трава велика на тому місцї. Посїдали ж чоловіки, числом тисяч з пять.
10ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃
11Прийнявши ж хлїби Ісус, і оддавши хвалу, подав ученикам, ученики ж сидячим; так само й риби, скільки хотїли.
11ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃
12Як же наситились, рече ученикам своїм: Позбирайте останки окрушин, щоб не пропало нїщо.
12ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃
13Зібрали ж і наповнили дванайцять кошів окрушин із пяти хлїбів ячних, що зосталось у тих, що їли.
13ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
14Люде ж, бачивши, яку ознаку зробив Ісус, сказали, що се справдї пророк, грядущий на сьвіт.
14ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃
15Як же постеріг Ісус, що хочуть прийти та схопити Його, щоб зробити Його царем, то пійшов ізнов на гору сам один.
15וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
16Як же настав вечір, пійшли ученики Його над море,
16ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
17і, ввійшовши в човен, плили на той бік моря у Капернаум. І вже стемнїло, й не приходив до них Ісус.
17ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
18А море, од великого вітру, що бурхав, піднялось.
18ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃
19Одпливши ж гоней на двайцять і пять або трийцять, бачять, що Ісус ходить по морю, і до човна наближуєть ся, і полякались.
19והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃
20Він же рече їм: Се я; не лякайтесь.
20ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃
21Тодї радо прийняли Його в човен, і зараз човен опинивсь коло землї, куди вони прямували.
21ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
22Назавтра народ, стоячий по тім боцї моря, побачивши, що иншого човна не було там, тільки один той, у котрий ввійшли ученики Його, й що не ввійшов з учениками своїми Ісус у човен, а що самі ученики Його відчалили,
22ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃
23инші ж човни поприходили з Тиверияди поблизу місця, де їли хлїб, як хвалу оддав Господь;
23ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃
24побачивши ж оце люде, що Ісуса там нема, анї учеників Його, ввійшли і вони в човни, та й прибули в Капернаум, шукаючи Ісуса.
24ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃
25І, знайшовши Його на тім боцї моря, сказали Йому: Рави, коли прибув єси сюда?
25וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃
26Відказав їм Ісус і рече: Істино, істино глаголю вам: Шукаєте мене не тому, що бачили ознаки, а що їли хлїб, та й наситились.
26ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃
27Трудїть ся не для їжи погибаючої, а для їжи, що зостаєть ся в вічнє життє, котру Син чоловічий вам дасть; Сього бо Отець ствердив, Бог.
27אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃
28Казали ж до Него: Що нам робити, щоб чинити дїла Божі?
28ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃
29Відказав Ісус і рече їм: Се єсть дїло Боже, щоб вірувати в Того, кого післав Він.
29ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃
30Казали ж Йому: Що ж робиш Ти за ознаку, щоб видїли ми, та й вірували Тобі? що чиниш?
30ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃
31Батьки наші манну їли в пустинї, як писано: Хлїб з неба дав їм їсти.
31אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃
32Рече ж їм Ісус: Істино, істино глаголю вам: Не Мойсей дав вам хлїб з неба, а Отець мій дає вам хлїб з неба правдивий.
32ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃
33Бо хлїб Божий той, що сходить з неба, й життє дає сьвітові.
33כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
34Казали ж до Него: Господи, всякого часу давай нам хлїб сей.
34ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
35Рече ж їм Ісус: Я хлїб життя, хто приходить до мене, не голодувати ме, і хто вірує в мене, не жаждувати ме нїколи.
35ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃
36Тільки глаголю вам, що й видїли мене, та й не віруєте.
36ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃
37Усе, що дає менї Отець, до мене прийде; а хто приходить до мене, не вижену геть.
37כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃
38Бо зійшов я з неба, не щоб чинити волю мою, а волю Пославшого мене.
38כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃
39Се ж воля пославшого мене Отця, щоб з усього, що дав менї, не погубив я нїчого, а воскресив його останнього дня.
39וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃
40Се ж воля пославшого мене, щоб кожен, хто видить Сина й вірує в Него, мав життє вічнє, і я воскрешу його останнього дня.
40וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
41Миркали тодї Жиди про Него, що сказав: Я хлїб, що зійшов з небес;
41וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃
42і казали: Хиба се не Ісус, син Йосифів, котрого знаємо ми батька й матїр? Як же Він каже: Що з неба зійшов я?
42ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃
43Озвав ся ж Ісус і рече їм: Не миркайте між собою.
43ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃
44Нїхто не може прийти до мене, коли Отець, пославший мене, не притягне його, й я воскрешу його останнього дня.
44לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃
45Написано в пророків: І будуть усї навчені від Бога. Тим кожен, хто чув од Отця і навчивсь, приходить до мене.
45הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃
46Не то, щоб Отця хто видїв, тільки Той, хто від Бога, Той видїв Отця.
46לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃
47Істино, істино глаголю вам: Хто вірує в мене, має життє вічнє.
47אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃
48Я хлїб життя.
48אנכי הוא לחם החיים׃
49Батьки ваші їли манну в пустинї, та й повмирали.
49אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃
50Се хлїб, що з неба сходить, щоб, хто їсть Його, не вмер.
50זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃
51Я хлїб живий, що з неба зійшов. Коли хто їсть сей хлїб, жити ме по вік; а хлїб, що я дам, се тїло моє, що я дам за життє сьвіту.
51אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃
52Змагались тодї між собою, говорячи: Як може Він дати нам тїло їсти?
52ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃
53Рече ж їм Ісус: Істино, істино глаголю вам: Як не їсте тїла Сина чоловічого й не пєте Його крові, не маєте життя в собі.
53ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃
54Хто їсть тїло моє і пє мою кров, має життє вічнє, і я воскрешу його останнього дня.
54האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
55Тїло моє справдї єсть їжа, а кров моя справдї єсть напиток.
55כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃
56Хто їсть тїло моє і пє кров мою, в менї пробуває, а я в йому.
56האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃
57Як післав мене живий Отець, і я живу Отцем, так і хто їсть мене, й той жити ме мною.
57כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃
58Се хлїб, що з неба зійшов. Не як батьки ваші їли манну та й повмирали; хто їсть сей хлїб, жити ме по вік.
58זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃
59Се Він глаголав у школї, навчаючи в Капернаумі.
59כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃
60Многі ж слухавши з учеників Його казали: Жорстоке се слово; хто може його слухати?
60ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
61Знаючи ж Ісус сам у собі, що миркають про Него ученики Його, рече їм: Се вас блазнить?
61ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃
62Що ж, коли побачите Сина чоловічого, як входить туди, де перше був?
62מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃
63Се дух, що оживлює; тїло не годить ся нї на що. Слова, що я глаголю вам, се дух і життє.
63הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃
64Тільки ж є такі між вами, що не вірують. Знав бо з почину Ісус, котрі не вірують, і хто зрадить Його.
64אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃
65І рече: Тим глаголав вам, що нїхто не може прийти до мене, коли не буде дано йому від Отця мого.
65ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃
66Після сього багато з учеників Його пійшли назад, і вже більш з Ним не ходили.
66מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
67Рече ж Ісус дванайцятьом: Чи й ви хочете йти?
67ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃
68Відказав тодї Йому Симон Петр: Господи, до кого йти нам? у Тебе слова життя вічнього,
68ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃
69і ми увірували й взнали, що Ти єси Христос, Син Бога живого.
69ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃
70Відказав їм Ісус: Хиба не я вас дванайцятьох вибрав? а один з вас диявол.
70ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃
71Говорив же про Юду Симонового Іскариота: сей бо мав Його зрадити, один з дванайцяти.
71זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.