John 6
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1After these things Jesus went over the sea of Galilee, which is that of Tiberias.
1ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃
2And a great multitude followed him, because they saw the miracles which he did on them that were diseased.
2וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃
3Jesus therefore went up into a mountain, and there he sat with his disciples.
3ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃
4Now the pasch, the festival day of the Jews, was near at hand.
4וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
5When Jesus therefore had lifted up his eyes, and seen that a very great multitude cometh to him, he said to Philip: Whence shall we buy bread, that these may eat?
5וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃
6And this he said to try him; for he himself knew what he would do.
6ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃
7Philip answered him: Two hundred pennyworth of bread is not sufficient for them, that every one may take a little.
7ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃
8One of his disciples, Andrew, the brother of Simon Peter, saith to him:
8ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃
9There is a boy here that hath five barley loaves, and two fishes; but what are these among so many?
9יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃
10Then Jesus said: Make the men sit down. Now there was much grass in the place. The men therefore sat down, in number about five thousand.
10ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃
11And Jesus took the loaves: and when he had given thanks, he distributed to them that were set down. In like manner also of the fishes, as much as they would.
11ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃
12And when they were filled, he said to his disciples: Gather up the fragments that remain, lest they be lost.
12ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃
13They gathered up therefore, and filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which remained over and above to them that had eaten.
13ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
14Now those men, when they had seen what a miracle Jesus had done, said: This is of a truth the prophet, that is to come into the world.
14ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃
15Jesus therefore, when he knew that they would come to take him by force, and make him king, fled again into the mountain himself alone.
15וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
16And when evening was come, his disciples went down to the sea.
16ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
17And when they had gone up into a ship, they went over the sea to Capharnaum; and it was now dark, and Jesus was not come unto them.
17ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
18And the sea arose, by reason of a great wind that blew.
18ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃
19When they had rowed therefore about five and twenty or thirty furlongs, they see Jesus walking upon the sea, and drawing nigh to the ship, and they were afraid.
19והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃
20But he saith to them: It is I; be not afraid.
20ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃
21They were willing therefore to take him into the ship; and presently the ship was at the land to which they were going.
21ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
22The next day, the multitude that stood on the other side of the sea, saw that there was no other ship there but one, and that Jesus had not entered into the ship with his disciples, but that his disciples were gone away alone.
22ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃
23But other ships came in from Tiberias; nigh unto the place where they had eaten the bread, the Lord giving thanks.
23ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃
24When therefore the multitude saw that Jesus was not there, nor his disciples, they took shipping, and came to Capharnaum, seeking for Jesus.
24ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃
25And when they had found him on the other side of the sea, they said to him: Rabbi, when camest thou hither?
25וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃
26Jesus answered them, and said: Amen, amen I say to you, you seek me, not because you have seen miracles, but because you did eat of the loaves, and were filled.
26ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃
27Labour not for the meat which perisheth, but for that which endureth unto life everlasting, which the Son of man will give you. For him hath God, the Father, sealed.
27אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃
28They said therefore unto him: What shall we do, that we may work the works of God?
28ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃
29Jesus answered, and said to them: This is the work of God, that you believe in him whom he hath sent.
29ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃
30They said therefore to him: What sign therefore dost thou shew, that we may see, and may believe thee? What dost thou work?
30ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃
31Our fathers did eat manna in the desert, as it is written: He gave them bread from heaven to eat.
31אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃
32Then Jesus said to them: Amen, amen I say to you; Moses gave you not bread from heaven, but my Father giveth you the true bread from heaven.
32ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃
33For the bread of God is that which cometh down from heaven, and giveth life to the world.
33כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
34They said therefore unto him: Lord, give us always this bread.
34ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
35And Jesus said to them: I am the bread of life: he that cometh to me shall not hunger: and he that believeth in me shall never thirst.
35ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃
36But I said unto you, that you also have seen me, and you believe not.
36ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃
37All that the Father giveth to me shall come to me; and him that cometh to me, I will not cast out.
37כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃
38Because I came down from heaven, not to do my own will, but the will of him that sent me.
38כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃
39Now this is the will of the Father who sent me: that of all that he hath given me, I should lose nothing; but should raise it up again in the last day.
39וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃
40And this is the will of my Father that sent me: that every one who seeth the Son, and believeth in him, may have life everlasting, and I will raise him up in the last day.
40וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
41The Jews therefore murmured at him, because he had said: I am the living bread which came down from heaven.
41וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃
42And they said: Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? How then saith he, I came down from heaven?
42ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃
43Jesus therefore answered, and said to them: Murmur not among yourselves.
43ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃
44No man can come to me, except the Father, who hath sent me, draw him; and I will raise him up in the last day.
44לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃
45It is written in the prophets: And they shall all be taught of God. Every one that hath heard of the Father, and hath learned, cometh to me.
45הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃
46Not that any man hath seen the Father; but he who is of God, he hath seen the Father.
46לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃
47Amen, amen I say unto you: He that believeth in me, hath everlasting life.
47אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃
48I am the bread of life.
48אנכי הוא לחם החיים׃
49Your fathers did eat manna in the desert, and are dead.
49אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃
50This is the bread which cometh down from heaven; that if any man eat of it, he may not die.
50זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃
51I am the living bread which came down from heaven.
51אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃
52If any man eat of this bread, he shall live for ever; and the bread that I will give, is my flesh, for the life of the world.
52ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃
53The Jews therefore strove among themselves, saying: How can this man give us his flesh to eat?
53ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃
54Then Jesus said to them: Amen, amen I say unto you: Except you eat the flesh of the Son of man, and drink his blood, you shall not have life in you.
54האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
55He that eateth my flesh, and drinketh my blood, hath everlasting life: and I will raise him up in the last day.
55כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃
56For my flesh is meat indeed: and my blood is drink indeed.
56האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃
57He that eateth my flesh, and drinketh my blood, abideth in me, and I in him.
57כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃
58As the living Father hath sent me, and I live by the Father; so he that eateth me, the same also shall live by me.
58זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃
59This is the bread that came down from heaven. Not as your fathers did eat manna, and are dead. He that eateth this bread, shall live for ever.
59כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃
60These things he said, teaching in the synagogue, in Capharnaum.
60ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
61Many therefore of his disciples, hearing it, said: This saying is hard, and who can hear it?
61ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃
62But Jesus, knowing in himself, that his disciples murmured at this, said to them: Doth this scandalize you?
62מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃
63If then you shall see the Son of man ascend up where he was before?
63הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃
64It is the spirit that quickeneth: the flesh profiteth nothing. The words that I have spoken to you, are spirit and life.
64אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃
65But there are some of you that believe not. For Jesus knew from the beginning, who they were that did not believe, and who he was, that would betray him.
65ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃
66And he said: Therefore did I say to you, that no man can come to me, unless it be given him by my Father.
66מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
67After this many of his disciples went back; and walked no more with him.
67ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃
68Then Jesus said to the twelve: Will you also go away?
68ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃
69And Simon Peter answered him: Lord, to whom shall we go? thou hast the words of eternal life.
69ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃
70And we have believed and have known, that thou art the Christ, the Son of God.
70ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃
71Jesus answered them: Have not I chosen you twelve; and one of you is a devil?
71זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃
72Now he meant Judas Iscariot, the son of Simon: for this same was about to betray him, whereas he was one of the twelve.
no verse 72 in this text
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.