John 4
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1When Jesus therefore understood that the Pharisees had heard that Jesus maketh more disciples, and baptizeth more than John,
1ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃
2(Though Jesus himself did not baptize, but his disciples,)
2ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃
3He left Judea, and went again into Galilee.
3ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃
4And he was of necessity to pass through Samaria.
4ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃
5He cometh therefore to a city of Samaria, which is called Sichar, near the land which Jacob gave to his son Joseph.
5ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃
6Now Jacob’s well was there. Jesus therefore being wearied with his journey, sat thus on the well. It was about the sixth hour.
6ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃
7There cometh a woman of Samaria, to draw water. Jesus saith to her: Give me to drink.
7ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃
8For his disciples were gone into the city to buy meats.
8כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃
9Then that Samaritan woman saith to him: How dost thou, being a Jew, ask of me to drink, who am a Samaritan woman? For the Jews do not communicate with the Samaritans.
9ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃
10Jesus answered, and said to her: If thou didst know the gift of God, and who he is that saith to thee, Give me to drink; thou perhaps wouldst have asked of him, and he would have given thee living water.
10ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃
11The woman saith to him: Sir, thou hast nothing wherein to draw, and the well is deep; from whence then hast thou living water?
11ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃
12Art thou greater than our father Jacob, who gave us the well, and drank thereof himself, and his children, and his cattle?
12האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃
13Jesus answered, and said to her: Whosoever drinketh of this water, shall thirst again; but he that shall drink of the water that I will give him, shall not thirst for ever:
13ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃
14But the water that I will give him, shall become in him a fountain of water, springing up into life everlasting.
14ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃
15The woman saith to him: Sir, give me this water, that I may not thirst, nor come hither to draw.
15ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃
16Jesus saith to her: Go, call thy husband, and come hither.
16ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃
17The woman answered, and said: I have no husband. Jesus said to her: Thou hast said well, I have no husband:
17ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃
18For thou hast had five husbands: and he whom thou now hast, is not thy husband. This thou hast said truly.
18כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃
19The woman saith to him: Sir, I perceive that thou art a prophet.
19ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃
20Our fathers adored on this mountain, and you say, that at Jerusalem is the place where men must adore.
20אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃
21Jesus saith to her: Woman, believe me, that the hour cometh, when you shall neither on this mountain, not in Jerusalem, adore the Father.
21ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃
22You adore that which you know not: we adore that which we know; for salvation is of the Jews.
22אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃
23But the hour cometh, and now is, when the true adorers shall adore the Father in spirit and in truth. For the Father also seeketh such to adore him.
23אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃
24God is a spirit; and they that adore him, must adore him in spirit and in truth.
24האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃
25The woman saith to him: I know that the Messias cometh (who is called Christ). Therefore, when he is come, he will tell us all things.
25ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃
26Jesus saith to her: I am he, who am speaking with thee.
26ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃
27And immediately his disciples came; and they wondered that he talked with the woman. Yet no man said: What seekest thou? or, why talkest thou with her?
27ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃
28The woman therefore left her waterpot, and went her way into the city, and saith to the men there:
28ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃
29Come, and see a man who has told me all things whatsoever I have done. Is not he the Christ?
29באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃
30They went therefore out of the city, and came unto him.
30ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃
31In the mean time the disciples prayed him, saying: Rabbi, eat.
31טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃
32But he said to them: I have meat to eat, which you know not.
32ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃
33The disciples therefore said one to another: Hath any man brought him to eat?
33ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃
34Jesus saith to them: My meat is to do the will of him that sent me, that I may perfect his work.
34ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃
35Do you not say, There are yet four months, and then the harvest cometh? Behold, I say to you, lift up your eyes, and see the countries; for they are white already to harvest.
35הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃
36And he that reapeth receiveth wages, and gathereth fruit unto life everlasting: that both he that soweth, and he that reapeth, may rejoice together.
36והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
37For in this is the saying true: That it is one man that soweth, and it is another that reapeth.
37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
38I have sent you to reap that in which you did not labour: others have laboured, and you have entered into their labours.
38אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃
39Now of that city many of the Samaritans believed in him, for the word of the woman giving testimony: He told me all things whatsoever I have done.
39ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃
40So when the Samaritans were come to him, they desired that he would tarry there. And he abode there two days.
40ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃
41And many more believed in him because of his own word.
41ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃
42And they said to the woman: We now believe, not for thy saying: for we ourselves have heard him, and know that this is indeed the Saviour of the world.
42ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃
43Now after two days, he departed thence, and went into Galilee.
43ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
44For Jesus himself gave testimony that a prophet hath no honour in his own country.
44כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃
45And when he was come into Galilee, the Galileans received him, having seen all the things he had done at Jerusalem on the festival day; for they also went to the festival day.
45ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃
46He came again therefore into Cana of Galilee, where he made the water wine. And there was a certain ruler, whose son was sick at Capharnaum.
46ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃
47He having heard that Jesus was come from Judea into Galilee, went to him, and prayed him to come down, and heal his son; for he was at the point of death.
47ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃
48Jesus therefore said to him: Unless you see signs and wonders, you believe not.
48ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃
49The ruler saith to him: Lord, come down before that my son die.
49ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃
50Jesus saith to him: Go thy way; thy son liveth. The man believed the word which Jesus said to him, and went his way.
50ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃
51And as he was going down, his servants met him; and they brought word, saying, that his son lived.
51ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃
52He asked therefore of them the hour wherein he grew better. And they said to him: Yesterday, at the seventh hour, the fever left him.
52וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃
53The father therefore knew, that it was at the same hour that Jesus said to him, Thy son liveth; and himself believed, and his whole house.
53וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃
54This is again the second miracle that Jesus did, when he was come out of Judea into Galilee.
54זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.