John 12
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Jesus therefore, six days before the pasch, came to Bethania, where Lazarus had been dead, whom Jesus raised to life.
1וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
2And they made him a supper there: and Martha served: but Lazarus was one of them that were at table with him.
2ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃
3Mary therefore took a pound of ointment of right spikenard, of great price, and anointed the feet of Jesus, and wiped his feet with her hair; and the house was filled with the odour of the ointment.
3ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃
4Then one of his disciples, Judas Iscariot, he that was about to betray him, said:
4ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃
5Why was not this ointment sold for three hundred pence, and given to the poor?
5מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
6Now he said this, not because he cared for the poor; but because he was a thief, and having the purse, carried the things that were put therein.
6והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃
7Jesus therefore said: Let her alone, that she may keep it against the day of my burial.
7ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃
8For the poor you have always with you; but me you have not always.
8כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
9A great multitude therefore of the Jews knew that he was there; and they came, not for Jesus’ sake only, but that they might see Lazarus, whom he had raised from the dead.
9וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃
10But the chief priests thought to kill Lazarus also:
10וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃
11Because many of the Jews, by reason of him, went away, and believed in Jesus.
11כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
12And on the next day, a great multitude that was to come to the festival day, when they had heard that Jesus was coming to Jerusalem,
12ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃
13Took branches of palm trees, and went forth to meet him, and cried: Hosanna, blessed is he that cometh in the name of the Lord, the king of Israel.
13ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃
14And Jesus found a young ass, and sat upon it, as it is written:
14וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃
15Fear not, daughter of Sion: behold, thy king cometh, sitting on an ass’s colt.
15אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃
16These things his disciples did not know at the first; but when Jesus was glorified, then they remembered that these things were written of him, and that they had done these things to him.
16וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃
17The multitude therefore gave testimony, which was with him, when he called Lazarus out of the grave, and raised him from the dead.
17ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃
18For which reason also the people came to meet him, because they heard that he had done this miracle.
18על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃
19The Pharisees therefore said among themselves: Do you see that we prevail nothing? behold, the whole world is gone after him.
19והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
20Now there were certain Gentiles among them, who came up to adore on the festival day.
20ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃
21These therefore came to Philip, who was of Bethsaida of Galilee, and desired him, saying: Sir, we would see Jesus.
21ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃
22Philip cometh, and telleth Andrew. Again Andrew and Philip told Jesus.
22ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃
23But Jesus answered them, saying: The hour is come, that the Son of man should be glorified.
23ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃
24Amen, amen I say to you, unless the grain of wheat falling into the ground die,
24אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃
25Itself remaineth alone. But if it die, it bringeth forth much fruit. He that loveth his life shall lose it; and he that hateth his life in this world, keepeth it unto life eternal.
25האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃
26If any man minister to me, let him follow me; and where I am, there also shall my minister be. If any man minister to me, him will my Father honour.
26החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃
27Now is my soul troubled. And what shall I say? Father, save me from this hour. But for this cause I came unto this hour.
27עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃
28Father, glorify thy name. A voice therefore came from heaven: I have both glorified it, and will glorify it again.
28אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃
29The multitude therefore that stood and heard, said that it thundered. Others said: An angel spoke to him.
29והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃
30Jesus answered, and said: This voice came not because of me, but for your sakes.
30ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃
31Now is the judgment of the world: now shall the prince of this world be cast out.
31עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃
32And I, if I be lifted up from the earth, will draw all things to myself.
32ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃
33(Now this he said, signifying what death he should die.)
33וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃
34The multitude answered him: We have heard out of the law, that Christ abideth for ever; and how sayest thou: The Son of man must be lifted up? Who is this Son of man?
34ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃
35Jesus therefore said to them: Yet a little while, the light is among you. Walk whilst you have the light, that the darkness overtake you not. And he that walketh in darkness, knoweth not whither he goeth.
35ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃
36Whilst you have the light, believe in the light, that you may be the children of light. These things Jesus spoke; and he went away, and hid himself from them.
36בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃
37And whereas he had done so many miracles before them, they believed not in him:
37רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃
38That the saying of Isaias the prophet might be fulfilled, which he said: Lord, who hath believed our hearing? and to whom hath the arm of the Lord been revealed?
38למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃
39Therefore they could not believe, because Isaias said again:
39על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃
40He hath blinded their eyes, and hardened their heart, that they should not see with their eyes, nor understand with their heart, and be converted, and I should heal them.
40השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃
41These things said Isaias, when he saw his glory, and spoke of him.
41כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃
42However, many of the chief men also believed in him; but because of the Pharisees they did not confess him, that they might not be cast out of the synagogue.
42אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃
43For they loved the glory of men more than the glory of God.
43כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃
44But Jesus cried, and said: He that believeth in me, doth not believe in me, but in him that sent me.
44ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃
45And he that seeth me, seeth him that sent me.
45והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃
46I am come a light into the world; that whosoever believeth in me, may not remain in darkness.
46אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃
47And if any man hear my words, and keep them not, I do not judge him: for I came not to judge the world, but to save the world.
47והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃
48He that despiseth me, and receiveth not my words, hath one that judgeth him; the word that I have spoken, the same shall judge him in the last day.
48ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃
49For I have not spoken of myself; but the Father who sent me, he gave me commandment what I should say, and what I should speak.
49כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃
50And I know that his commandment is life everlasting. The things therefore that I speak, even as the Father said unto me, so do I speak.
50ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.