John 12
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Six days before the Passover, Jesus came to Bethany, the hometown of Lazarus, whom He had raised from the dead.
1וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
2So they hosted a dinner for Jesus there. Martha served, and Lazarus was among those reclining at the table with Him.
2ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃
3Then Mary took about a pint of expensive perfume, made of pure nard, and she anointed Jesus’ feet and wiped them with her hair. And the house was filled with the fragrance of the perfume.
3ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃
4But one of His disciples, Judas Iscariot, who was going to betray Him, asked,
4ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃
5“Why wasn’t this perfume sold for three hundred denarii and the money given to the poor?”
5מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
6Judas did not say this because he cared about the poor, but because he was a thief. As keeper of the money bag, he used to take from what was put into it.
6והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃
7“Leave her alone,” Jesus replied. “She has kept this perfume in preparation for the day of My burial.
7ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃
8The poor you will always have with you, but you will not always have Me.”
8כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
9Meanwhile a large crowd of Jews learned that Jesus was there. And they came not only because of Him, but also to see Lazarus, whom He had raised from the dead.
9וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃
10So the chief priests made plans to kill Lazarus as well,
10וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃
11for on account of him many of the Jews were deserting them and believing in Jesus.
11כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
12The next day the great crowd that had come to the feast heard that Jesus was coming to Jerusalem.
12ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃
13They took palm branches and went out to meet Him, shouting: “Hosanna!” “Blessed is He who comes in the name of the Lord!” “Blessed is the King of Israel!”
13ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃
14Finding a young donkey, Jesus sat on it, as it is written:
14וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃
15“Do not be afraid, O Daughter of Zion. See, your King is coming, seated on the colt of a donkey.”
15אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃
16At first His disciples did not understand these things, but after Jesus was glorified they remembered what had been done to Him, and they realized that these very things had also been written about Him.
16וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃
17Meanwhile, many people continued to testify that they had been with Jesus when He called Lazarus from the tomb and raised him from the dead.
17ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃
18That is also why the crowd went out to meet Him, because they heard that He had performed this sign.
18על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃
19Then the Pharisees said to one another, “You can see that this is doing you no good. Look how the whole world has gone after Him!”
19והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
20Now there were some Greeks among those who went up to worship at the feast.
20ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃
21They came to Philip, who was from Bethsaida in Galilee, and requested of him, “Sir, we want to see Jesus.”
21ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃
22Philip relayed this appeal to Andrew, and both of them went and told Jesus.
22ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃
23But Jesus replied, “The hour has come for the Son of Man to be glorified.
23ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃
24Truly, truly, I tell you, unless a kernel of wheat falls to the ground and dies, it remains only a seed; but if it dies, it bears much fruit.
24אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃
25Whoever loves his life will lose it, but whoever hates his life in this world will keep it for eternal life.
25האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃
26If anyone serves Me, he must follow Me; and where I am, My servant will be as well. If anyone serves Me, the Father will honor him.
26החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃
27Now My soul is troubled, and what shall I say? ‘Father, save Me from this hour’? No, it is for this purpose that I have come to this hour.
27עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃
28Father, glorify Your name!” Then a voice came from heaven: “I have glorified it, and I will glorify it again.”
28אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃
29The crowd standing there heard it and said that it had thundered. Others said that an angel had spoken to Him.
29והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃
30In response, Jesus said, “This voice was not for My benefit, but yours.
30ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃
31Now judgment is upon this world; now the prince of this world will be cast out.
31עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃
32And I, when I am lifted up from the earth, will draw everyone to Myself.”
32ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃
33He said this to indicate the kind of death He was going to die.
33וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃
34The crowd replied, “We have heard from the Law that the Christ will remain forever. So how can you say that the Son of Man must be lifted up? Who is this Son of Man?”
34ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃
35Then Jesus told them, “For a little while longer, the Light will be among you. Walk while you have the Light, so that darkness will not overtake you. The one who walks in the darkness does not know where he is going.
35ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃
36While you have the Light, believe in the Light, so that you may become sons of light.” After Jesus had spoken these things, He went away and was hidden from them.
36בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃
37Although Jesus had performed so many signs in their presence, they still did not believe in Him.
37רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃
38This was to fulfill the word of Isaiah the prophet: “Lord, who has believed our message? And to whom has the arm of the Lord been revealed?”
38למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃
39For this reason they were unable to believe. For again, Isaiah says:
39על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃
40“He has blinded their eyes and hardened their hearts, so that they cannot see with their eyes, and understand with their hearts, and turn, and I would heal them.”
40השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃
41Isaiah said these things because he saw Jesus’ glory and spoke about Him.
41כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃
42Nevertheless, many of the leaders believed in Him; but because of the Pharisees they did not confess Him, for fear that they would be put out of the synagogue.
42אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃
43For they loved praise from men more than praise from God.
43כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃
44Then Jesus cried out, “Whoever believes in Me does not believe in Me alone, but in the One who sent Me.
44ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃
45And whoever sees Me sees the One who sent Me.
45והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃
46I have come into the world as a light, so that no one who believes in Me should remain in darkness.
46אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃
47As for anyone who hears My words and does not keep them, I do not judge him. For I have not come to judge the world, but to save the world.
47והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃
48There is a judge for the one who rejects Me and does not receive My words: The word that I have spoken will judge him on the last day.
48ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃
49I have not spoken on My own, but the Father who sent Me has commanded Me what to say and how to say it.
49כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃
50And I know that His command leads to eternal life. So I speak exactly what the Father has told Me to say.”
50ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.