John 5
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1After these things was a festival day of the Jews, and Jesus went up to Jerusalem.
1אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
2Now there is at Jerusalem a pond, called Probatica, which in Hebrew is named Bethsaida, having five porches.
2ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃
3In these lay a great multitude of sick, of blind, of lame, of withered; waiting for the moving of the water.
3שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃
4And an angel of the Lord descended at certain times into the pond; and the water was moved. And he that went down first into the pond after the motion of the water, was made whole, of whatsoever infirmity he lay under.
4כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃
5And there was a certain man there, that had been eight and thirty years under his infirmity.
5ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃
6Him when Jesus had seen lying, and knew that he had been now a long time, he saith to him: Wilt thou be made whole?
6וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃
7The infirm man answered him: Sir, I have no man, when the water is troubled, to put me into the pond. For whilst I am coming, another goeth down before me.
7ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃
8Jesus saith to him: Arise, take up thy bed, and walk.
8ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃
9And immediately the man was made whole: and he took up his bed, and walked. And it was the sabbath that day.
9וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃
10The Jews therefore said to him that was healed: It is the sabbath; it is not lawful for thee to take up thy bed.
10ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃
11He answered them: He that made me whole, he said to me, Take up thy bed, and walk.
11ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃
12They asked him therefore: Who is that man who said to thee, Take up thy bed, and walk?
12וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃
13But he who was healed, knew not who it was; for Jesus went aside from the multitude standing in the place.
13והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃
14Afterwards, Jesus findeth him in the temple, and saith to him: Behold thou art made whole: sin no more, lest some worse thing happen to thee.
14ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃
15The man went his way, and told the Jews, that it was Jesus who had made him whole.
15וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃
16Therefore did the Jews persecute Jesus, because he did these things on the sabbath.
16ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
17But Jesus answered them: My Father worketh until now; and I work.
17ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃
18Hereupon therefore the Jews sought the more to kill him, because he did not only break the sabbath, but also said God was his Father, making himself equal to God.
18אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃
19Then Jesus answered, and said to them: Amen, amen, I say unto you, the Son cannot do any thing of himself, but what he seeth the Father doing: for what things soever he doth, these the Son also doth in like manner.
19ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃
20For the Father loveth the Son, and sheweth him all things which himself doth: and greater works than these will he shew him, that you may wonder.
20כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃
21For as the Father raiseth up the dead, and giveth life: so the Son also giveth life to whom he will.
21כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃
22For neither doth the Father judge any man, but hath given all judgment to the Son.
22כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃
23That all men may honour the Son, as they honour the Father. He who honoureth not the Son, honoureth not the Father, who hath sent him.
23מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃
24Amen, amen I say unto you, that he who heareth my word, and believeth him that sent me, hath life everlasting; and cometh not into judgment, but is passed from death to life.
24אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃
25Amen, amen I say unto you, that the hour cometh, and now is, when the dead shall hear the voice of the Son of God, and they that hear shall live.
25אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃
26For as the Father hath life in himself, so he hath given the Son also to have life in himself:
26כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃
27And he hath given him power to do judgment, because he is the Son of man.
27ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃
28Wonder not at this; for the hour cometh, wherein all that are in the graves shall hear the voice of the Son of God.
28אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃
29And they that have done good things, shall come forth unto the resurrection of life; but they that have done evil, unto the resurrection of judgment.
29ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃
30I cannot of myself do any thing. As I hear, so I judge: and my judgment is just; because I seek not my own will, but the will of him that sent me.
30לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃
31If I bear witness of myself, my witness is not true.
31אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃
32There is another that beareth witness of me; and I know that the witness which he witnesseth of me is true.
32יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃
33You sent to John, and he gave testimony to the truth.
33אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃
34But I receive not testimony from man: but I say these things, that you may be saved.
34ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃
35He was a burning and a shining light: and you were willing for a time to rejoice in his light.
35הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃
36But I have a greater testimony than that of John: for the works which the Father hath given me to perfect; the works themselves, which I do, give testimony of me, that the Father hath sent me.
36ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃
37And the Father himself who hath sent me, hath given testimony of me: neither have you heard his voice at any time, nor seen his shape.
37והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃
38And you have not his word abiding in you: for whom he hath sent, him you believe not.
38ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃
39Search the scriptures, for you think in them to have life everlasting; and the same are they that give testimony of me.
39דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃
40And you will not come to me that you may have life.
40ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃
41I receive glory not from men.
41לא אקח כבוד מבני אדם׃
42But I know you, that you have not the love of God in you.
42אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃
43I am come in the name of my Father, and you receive me not: if another shall come in his own name, him you will receive.
43אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃
44How can you believe, who receive glory one from another: and the glory which is from God alone, you do not seek?
44איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃
45Think not that I will accuse you to the Father. There is one that accuseth you, Moses, in whom you trust.
45אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃
46For if you did believe Moses, you would perhaps believe me also; for he wrote of me.
46כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃
47But if you do not believe his writings, how will you believe my words?
47ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.