João 4
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Portanto, quando o Senhor soube que os fariseus tinham ouvido que Jesus estava fazendo e batizando mais discípulos do que João
1ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃
2(embora o próprio Jesus não batizasse, e sim os seus discípulos),
2ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃
3ele deixou a Judeia e partiu novamente para a Galileia.
3ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃
4Ele precisava passar por Samaria.
4ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃
5Assim, chegou a uma cidade de Samaria chamada Sicar, perto do terreno que Jacó deu a seu filho José.
5ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃
6O poço de Jacó estava lá. Jesus, pois, cansado da viagem, sentou-se à beira do poço. Era por volta da hora sexta.
6ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃
7Nisso, veio uma mulher de Samaria tirar água. Disse-lhe Jesus: “Dê-me de beber.”
7ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃
8Pois os seus discípulos tinham ido à cidade para comprar comida.
8כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃
9A mulher samaritana, então, lhe disse: “Como é que o senhor, sendo judeu, pede de beber a mim, que sou mulher samaritana?” (Pois os judeus não se dão com os samaritanos.)
9ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃
10Jesus lhe respondeu: “Se você conhecesse o dom de Deus e quem é o que lhe diz: 'Dê-me de beber', você lhe teria pedido, e ele lhe teria dado água viva.”
10ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃
11A mulher lhe disse: “Senhor, o senhor não tem com que tirar a água, e o poço é fundo. De onde, pois, consegue essa água viva?
11ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃
12Por acaso o senhor é maior do que o nosso pai Jacó, que nos deu o poço, do qual ele mesmo bebeu, assim como os seus filhos e o seu gado?”
12האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃
13Jesus lhe respondeu: “Todo aquele que beber desta água terá sede novamente,
13ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃
14mas quem beber da água que eu lhe der nunca mais terá sede; pelo contrário, a água que eu lhe der se tornará nele uma fonte de água a jorrar para a vida eterna.”
14ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃
15A mulher lhe disse: “Senhor, dê-me dessa água, para que eu não tenha mais sede, nem precise vir até aqui para tirá-la.”
15ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃
16Jesus lhe disse: “Vá, chame o seu marido e volte aqui.”
16ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃
17A mulher respondeu: “Não tenho marido.” Jesus lhe disse: “Você disse bem: 'Não tenho marido',
17ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃
18pois você teve cinco maridos; e o que você tem agora não é seu marido. Nisso você falou a verdade.”
18כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃
19A mulher lhe disse: “Senhor, vejo que o senhor é profeta.
19ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃
20Nossos pais adoraram neste monte, e vocês, judeus, dizem que em Jerusalém é o lugar onde se deve adorar.”
20אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃
21Jesus lhe disse: “Mulher, acredite em mim, a hora vem quando nem neste monte nem em Jerusalém vocês adorarão o Pai.
21ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃
22Vocês adoram o que não conhecem. Nós adoramos o que conhecemos; pois a salvação vem dos judeus.
22אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃
23Mas vem a hora, e já chegou, em que os verdadeiros adoradores adorarão o Pai em espírito e em verdade, pois é a esses que o Pai procura como seus adoradores.
23אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃
24Deus é espírito, e é necessário que os que o adoram o adorem em espírito e em verdade.”
24האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃
25A mulher lhe disse: “Eu sei que o Messias vem, aquele que é chamado Cristo. Quando ele vier, nos anunciará todas as coisas.”
25ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃
26Jesus lhe disse: “Sou eu, aquele que fala com você.”
26ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃
27Naquele momento, chegaram os seus discípulos. Eles ficaram admirados por ele estar falando com uma mulher; contudo, ninguém disse: “O que o senhor procura?” ou: “Por que fala com ela?”
27ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃
28Então a mulher deixou o seu cântaro, foi à cidade e disse ao povo:
28ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃
29“Venham ver um homem que me disse tudo o que eu tenho feito. Será que este é o Cristo?”
29באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃
30Eles saíram da cidade e foram ao encontro dele.
30ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃
31Enquanto isso, os discípulos insistiam com ele: “Rabi, coma.”
31טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃
32Mas ele lhes disse: “Tenho um alimento que vocês não conhecem.”
32ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃
33Os discípulos, então, diziam uns aos outros: “Será que alguém lhe trouxe algo para comer?”
33ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃
34Jesus lhes disse: “A minha comida é fazer a vontade daquele que me enviou e realizar a sua obra.
34ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃
35Vocês não dizem: 'Ainda faltam quatro meses até a colheita'? Eis que eu lhes digo: levantem os olhos e vejam os campos, pois já estão brancos para a colheita.
35הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃
36Aquele que colhe recebe salário e recolhe fruto para a vida eterna, para que tanto o que semeia quanto o que colhe se alegrem juntos.
36והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
37Pois nisto o ditado é verdadeiro: 'Um semeia, e outro colhe.'
37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
38Eu os enviei para colher aquilo pelo qual vocês não trabalharam. Outros trabalharam, e vocês participaram do trabalho deles.”
38אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃
39Daquela cidade, muitos dos samaritanos creram nele por causa do testemunho da mulher: “Ele me disse tudo o que eu tenho feito.”
39ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃
40Assim, quando os samaritanos chegaram até ele, pediram-lhe que ficasse com eles. E ele ficou ali dois dias.
40ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃
41Muitos mais creram por causa da sua palavra.
41ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃
42E diziam à mulher: “Agora cremos, não por causa do que você falou; pois nós mesmos o ouvimos, e sabemos que este é verdadeiramente o Cristo, o Salvador do mundo.”
42ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃
43Após os dois dias, ele partiu dali e foi para a Galileia.
43ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
44Pois o próprio Jesus testemunhou que um profeta não tem honra em sua própria terra.
44כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃
45Assim, quando chegou à Galileia, os galileus o receberam, pois tinham visto tudo o que ele havia feito em Jerusalém durante a festa; eles também tinham ido à festa.
45ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃
46Jesus foi, portanto, novamente a Caná da Galileia, onde transformara a água em vinho. Havia ali um oficial do rei, cujo filho estava doente em Cafarnaum.
46ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃
47Quando ele ouviu que Jesus tinha vindo da Judeia para a Galileia, foi até ele e lhe implorou que descesse e curasse o seu filho, pois ele estava à beira da morte.
47ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃
48Jesus, então, lhe disse: “A menos que vocês vejam sinais e maravilhas, jamais crerão.”
48ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃
49O oficial do rei lhe disse: “Senhor, desça antes que o meu filho morra.”
49ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃
50Jesus lhe disse: “Pode ir. O seu filho vive.” O homem creu na palavra que Jesus lhe falou e seguiu o seu caminho.
50ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃
51Enquanto ainda descia, os seus servos vieram ao seu encontro e lhe deram a notícia, dizendo: “O seu filho vive!”
51ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃
52Então ele lhes perguntou a hora em que ele começou a melhorar. Eles lhe disseram: “Ontem, à hora sétima, a febre o deixou.”
52וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃
53Assim, o pai reconheceu que havia sido naquela mesma hora em que Jesus lhe dissera: “O seu filho vive.” E ele creu, assim como toda a sua casa.
53וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃
54Este foi novamente o segundo sinal que Jesus fez, depois de vir da Judeia para a Galileia.
54זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.