Йоана 14
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1Нехай не трівожить ся серце ваше. Віруйте в Бога і в мене віруйте.
1אל יבהל לבבכם האמינו באלהים ובי האמינו׃
2В дому Отця мого осель багато. Коли б нї, сказав би вам: Ійду наготовити місце вам.
2בבית אבי מעונות רבות ואם לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם׃
3І, як пійду та наготовлю вам місце, знов прийду й прийму вас до себе, щоб де я, і ви були.
3והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם אתם׃
4А куди я йду, знаєте, й дорогу знаєте.
4ואל אשר אני הולך שמה ידעתם ואת הדרך ידעתם׃
5Каже Йому Тома: Господи, не знаємо, куди йдеш; і як можемо дорогу знати?
5ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את הדרך׃
6Рече йому Ісус: Я дорога й правда, й життє: нїхто не приходить до Отця, як тільки мною.
6ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃
7Коли б знали мене, й Отця мого знали б; і від нинї знаєте Його, й видїли Його.
7לו ידעתם אתי גם את אבי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וראיתם אתו׃
8Каже Йому Филип: Господи, покажи нам Отця, то й буде з нас.
8ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את האב ודי לנו׃
9Рече йому Ісус: Стілький час я з вами, й не пізнав єси мене, Филипе? Хто видїв мене, видїв Отця; як же ти кажеш: Покажи нам Отця?
9ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב׃
10Хиба не ймеш віри, що я в Отцї і Отець у менї? Слова, що я промовляю вам, від себе не промовляю; Отець же, що в менї пробуває, Той робить дїла.
10האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי הוא הדברים אשר אדבר אליכם לא מנפשי אנכי דבר כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את המעשים׃
11Віруйте менї, що я в Отцї і Отець у менї; коли ж нї, задля дїл самих віруйте менї.
11האמינו לי כי אנכי באבי ואבי בי הוא ואם לא אך בגלל המעשים האמינו לי׃
12Істино, істино глаголю вам: Хто вірує в мене, дїла, що я роблю, і він робити ме: й більше сього робити ме; бо я до Отця мого йду.
12אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה כי אני הולך אל אבי׃
13І чого просити мете в імя моє, те зроблю, щоб прославивсь Отець у Синї.
13וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו׃
14Коли чого просити мете в імя моє, я зроблю.
14כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃
15Коли любите мене, хоронїть заповідї мої.
15אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃
16І я вблагаю Отця, і дасть вам иншого утїшителя, щоб пробував з вами по вік, —
16ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃
17Духа правди, котрого сьвіт не може прийняти; бо не видить Його, анї знає Його; ви ж знаєте Його, бо з вами пробуває і в вас буде.
17את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא אף יהיה בתוככם׃
18Не зоставлю вас сиротами: прийду до вас.
18לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃
19Ще трохи, й сьвіт мене більш не видїти ме; ви ж будете видїти мене, бо я живу, й ви жити мете.
19עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם אתם חיה תחיו׃
20Того дня знати мете, що я в Отцї моїм, і ви в менї, а я в вас.
20והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם׃
21Хто має заповідї мої і хоронить їх, той любить мене; хто ж любить мене, буде люблений від Отця мого, і я любити му його, і обявлюсь йому.
21מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃
22Каже Йому Юда, не Іскариоцький: Господи, що воно єсть, що маєш нам обявитись, а не сьвітові?
22ויאמר אליו יהודה לא יהודה איש קריות אדני מה הוא זה כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם׃
23Відказав Ісус і рече йому: Коли хто любить мене, слово моє хоронити ме, і Отець мій любити ме його, і до него прийдемо, і оселю в него зробимо.
23ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו׃
24Хто не любить мене, словес моїх не хоронить; а слово, що ви чуєте, не моє, а пославшого мене Отця.
24ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את דברי והדבר אשר שמעתם לא שלי הוא כי אם של אבי אשר שלחני׃
25Се я глаголав вам, у вас пробуваючи.
25את אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם׃
26Утїшитель же, Дух сьвятий, котрого пішле Отець в імя моє, Той научить вас усього, й пригадає вам усе, що я глаголав вам.
26והפרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃
27Упокій оставляю вам, мій упокій даю вам; не, яко ж сьвіт дає, я даю вам. Нехай не трівожить ся серце ваше, анї лякаєть ся.
27שלום אניח לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת׃
28Ви чули, що я глаголав вам: Ійду, й прийду до вас. Коли б любили мене, зрадїли б, що я сказав: Ійду до Отця; бо Отець мій більший мене.
28הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך לי ואשובה אליכם אם אהב תאהבוני כי עתה תשמחו באמרי לכם כי הלך אני אל האב כי אבי גדול ממני׃
29І оце глаголав вам, перш нїж тому стати ся, щоб, як станеть ся, увірували.
29ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו׃
30Вже більш не говорити му багато з вами, йде бо князь сьвіта сього, й у менї не має нїчого.
30לא ארבה עוד אמרים עמכם כי יבוא שר העולם הזה ובי אין לו מאומה׃
31Та, щоб знав сьвіт, що я люблю Отця, і, яко ж заповідав менї Отець, так чиню. Уставайте, ходїмо з відсїля.
31אך למען ידע העולם כי את אבי אני אהב וכאשר צוני אבי כן אני עשה קומו ונלכה מזה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.