Марка 8
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1Тими днями, як було пребагато народу й не мали що їсти, покликавши Ісус учеників своїх, рече їм:
1ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃
2Жаль менї народу, що вже три днї пробувають зо мною, і не мають що їсти;
2נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃
3А коли відпущу їх голодних до домівок їх, помлїють в дорозї; деякі бо з них здалека поприходили.
3והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃
4І відказали Йому ученики Його: Звідкіля ж сих зможе хто тут нагодувати хлїбом у пустинї?
4ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
5І питав їх: Скільки маєте хлїбів? Вони ж кажуть: Сїм.
5וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃
6І звелїв Він народові сїдати на землї; і взявши сїм хлїбів, оддавши хвалу, ламав і давав ученикам своїм, щоб клали перед ними; і клали перед народом.
6ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃
7І мали рибок кілька; й поблагословивши, казав покласти й те.
7ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃
8Їли ж і наситились, і назбирали останків ламаного сїм кошів.
8ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃
9Було ж тих, що їли, з чотири тисячі; і відпустив їх.
9והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
10І, зараз увійшовши в човен з учениками своїми, прибув у сторони Далманутанські.
10אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
11І вийшли Фарисеї, та й почали перепитуватись із Ним, допевняючись у Него ознаки з неба, спокушуючи Його.
11ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃
12І зітхнувши Він духом своїм, рече: Чого кодло се ознаки шукає? Істино глаголю вам: Не дасть ся кодлу сьому ознака.
12ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
13І, оставивши їх, увійшов знов у човен, і поплив на той бік.
13ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃
14І забули взяти хлїба, й опріч одного хлїба не мали з собою в човнї.
14וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃
15І наказував їм, глаголючи: Гледїть, остерегайтесь квасу Фарисейського й квасу Іродового.
15ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
16І міркували вони між собою, кажучи: Се, що хлїба не маємо.
16ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃
17І зрозумівши Ісус, рече їм: Чого міркуєте, що хлїба не маєте? Невже ж ви ще не постерегаєте й не розумієте? Чи ще затвердїле маєте серце ваше?
17וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃
18Очі мавши, не бачите? й, уші мавши, не чуєте, й вже не памятаєте?
18עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
19Як пять хлїбів ламав я на пять тисяч, скільки кошиків повних ламаного назбирали ви? Кажуть Йому: Дванайцять.
19כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
20Як же сїм на чотирі тисячі, скільки кошів повних ламаного назбирали ви? Вони кажуть: Сїм.
20ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃
21І рече їм: Як же ви не розумієте?
21ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
22І приходить у Витсаїду; й приводять Йому слїпого, й просять Його, щоб до него приторкнув ся.
22ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
23І взявши за руку слїпого, вивів його осторонь села; й, плюнувши на очі його, положив руки на него, й спитав його, чи що бачить.
23ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃
24І, позирнувши вгору, каже: Бачу людей, що мов дерева ходять.
24ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
25Опісля знов положив руки на очі його, й заставив його позирнути вгору; і сцїлив ся він, і бачив ясно все.
25ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃
26І відослав його до домівки його, глаголючи: Анї в село не входь, анї розказуй нїкому в селї.
26וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
27І вийшов Ісус і ученики Його у села Кесариї Филипової, і дорогою питав учеників своїх, глаголючи їм: Хто я, — кажуть люде?
27ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃
28Вони ж одказали: Йоан Хреститель; а инші: Ілия; инші ж: Один з пророків.
28ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃
29А він рече їм: Ви ж, хто я, скажете? Озвав ся ж Петр і каже Йому: Ти єси Христос.
29וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃
30І наказав їм, щоб нїкому не казали про Него.
30ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
31І почав навчати їх, що мусить Син чоловічий багато терпіти, й відцурають ся Його старші, та архиєреї, та письменники, і вбють, і в третїй день воскресне Він.
31ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
32І явно слово глаголав. І взявши Його Петр, почав докоряти Йому.
32והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃
33Він же, обернувшись і поглянувши на учеників своїх, докорив Петру, глаголючи: Іди геть, сатано: бо мислиш не про Боже, а про чоловіче.
33ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃
34І, прикликавши народ укупі з учениками своїми, рече їм: Хто хоче йти за мною, нехай одречеть ся себе, й візьме хрест свій, та й іде слїдом за мною.
34ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃
35Хто бо хоче душу свою спасти, погубить її; хто ж погубить душу свою задля мене та євангелиї, той спасе її.
35כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃
36Що бо за користь чоловікові, коли здобуде сьвіт увесь, а занапастить душу свою?
36כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃
37Або що дасть чоловік у замін душі своєї?
37או מה יתן איש פדיון נפשו׃
38Хто бо соромити меть ся мене й моїх словес між кодлом сим перелюбним і грішним, і Син чоловічий соромити меть ся його, як прийде в славі Отця свого з ангелами сьвятими.
38כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.