Mark 8
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1In those days again, when there was a great multitude, and had nothing to eat; calling his disciples together, he saith to them:
1ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃
2I have compassion on the multitude, for behold they have now been with me three days, and have nothing to eat.
2נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃
3And if I shall send them away fasting to their home, they will faint in the way; for some of them came from afar off.
3והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃
4And his disciples answered him: From whence can any one fill them here with bread in the wilderness?
4ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
5And he asked them: How many loaves have ye? Who said: Seven.
5וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃
6And taking the seven loaves, giving thanks, he broke, and gave to his disciples for to set before them; and they set them before the people.
6ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃
7And they had a few little fishes; and he blessed them, and commanded them to be set before them.
7ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃
8And they did eat and were filled; and they took up that which was left of the fragments, seven baskets.
8ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃
9And they that had eaten were about four thousand; and he sent them away.
9והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
10And immediately going up into a ship with his disciples, he came into the parts of Dalmanutha.
10אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
11And the Pharisees came forth, and began to question with him, asking him a sign from heaven, tempting him.
11ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃
12And sighing deeply in spirit, he saith: Why doth this generation seek a sign? Amen, I say to you, a sign shall not be given to this generation.
12ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
13And leaving them, he went up again into the ship, and passed to the other side of the water.
13ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃
14And they forgot to take bread; and they had but one loaf with them in the ship.
14וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃
15And he charged them, saying: Take heed and beware of the leaven of the Pharisees, and of the leaven of Herod.
15ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
16And they reasoned among themselves, saying: Because we have no bread.
16ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃
17Which Jesus knowing, saith to them: Why do you reason, because you have no bread? do you not yet know nor understand? have you still your heart blinded?
17וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃
18Having eyes, see you not? and having ears, hear you not? neither do you remember.
18עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
19When I broke the five loaves among five thousand, how many baskets full of fragments took you up? They say to him, Twelve.
19כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
20When also the seven loaves among four thousand, how many baskets of fragments took you up? And they say to him, Seven.
20ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃
21And he said to them: How do you not yet understand?
21ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
22And they came to Bethsaida; and they bring to him a blind man, and they besought him that he would touch him.
22ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
23And taking the blind man by the hand, he led him out of the town; and spitting upon his eyes, laying his hands on him, he asked him if he saw any thing.
23ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃
24And looking up, he said: I see men as it were trees, walking.
24ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
25After that again he laid his hands upon his eyes, and he began to see, and was restored, so that he saw all things clearly.
25ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃
26And he sent him into his house, saying: Go into thy house, and if thou enter into the town, tell nobody.
26וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
27And Jesus went out, and his disciples, into the towns of Caesarea Philippi. And in the way, he asked his disciples, saying to them: Whom do men say that I am?
27ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃
28Who answered him, saying: John the Baptist; but some Elias, and others as one of the prophets.
28ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃
29Then he saith to them: But whom do you say that I am? Peter answering said to him: Thou art the Christ.
29וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃
30And he strictly charged them that they should not tell any man of him.
30ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
31And he began to teach them, that the Son of man must suffer many things, and be rejected by the ancients and by the high priests, and the scribes, and be killed: and after three days rise again.
31ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
32And he spoke the word openly. And Peter taking him, began to rebuke him.
32והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃
33Who turning about and seeing his disciples, threatened Peter, saying: Go behind me, Satan, because thou savorest not the things that are of God, but that are of men.
33ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃
34And calling the multitude together with his disciples, he said to them: If any man will follow me, let him deny himself, and take up his cross, and follow me.
34ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃
35For whosoever will save his life, shall lose it: and whosoever shall lose his life for my sake and the gospel, shall save it.
35כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃
36For what shall it profit a man, if he gain the whole world, and suffer the loss of his soul?
36כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃
37Or what shall a man give in exchange for his soul?
37או מה יתן איש פדיון נפשו׃
38For he that shall be ashamed of me, and of my words, in this adulterous and sinful generation: the Son of man also will be ashamed of him, when he shall come in the glory of his Father with the holy angels.
38כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃
39And he said to them: Amen I say to you, that there are some of them that stand here, who shall not taste death, till they see the kingdom of God coming in power.
no verse 39 in this text
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.