Mark 6
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And going out from thence, he went into his own country; and his disciples followed him.
1ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃
2And when the sabbath was come, he began to teach in the synagogue: and many hearing him were in admiration at his doctrine, saying: How came this man by all these things? and what wisdom is this that is given to him, and such mighty works as are wrought by his hands?
2וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃
3Is not this the carpenter, the son of Mary, the brother of James, and Joseph, and Jude, and Simon? are not also his sisters here with us? And they were scandalized in regard of him.
3הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃
4And Jesus said to them: A prophet is not without honor, but in his own country, and in his own house, and among his own kindred.
4ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃
5And he could not do any miracles there, only that he cured a few that were sick, laying his hands upon them.
5ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃
6And he wondered because of their unbelief, and he went through the villages round about teaching.
6ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃
7And he called the twelve; and began to send them two and two, and gave them power over unclean spirits.
7ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃
8And he commanded them that they should take nothing for the way, but a staff only: no scrip, no bread, nor money in their purse,
8ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃
9But to be shod with sandals, and that they should not put on two coats.
9רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
10And he said to them: Wheresoever you shall enter into an house, there abide till you depart from that place.
10ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃
11And whosoever shall not receive you, nor hear you; going forth from thence, shake off the dust from your feet for a testimony to them.
11וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
12And going forth they preached that men should do penance:
12ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃
13And they cast out many devils, and anointed with oil many that were sick, and healed them.
13ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
14And king Herod heard, (for his name was made manifest,) and he said: John the Baptist is risen again from the dead, and therefore mighty works shew forth themselves in him.
14וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃
15And others said: It is Elias. But others said: It is a prophet, as one of the prophets.
15ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃
16Which Herod hearing, said: John whom I beheaded, he is risen again from the dead.
16וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃
17For Herod himself had sent and apprehended John, and bound him in prison for the sake of Herodias the wife of Philip his brother, because he had married her.
17כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃
18For John said to Herod: It is not lawful for thee to have thy brother’s wife.
18יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
19Now Herodias laid snares for him: and was desirous to put him to death, and could not.
19ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃
20For Herod feared John, knowing him to be a just and holy man: and kept him, and when he heard him, did many things: and he heard him willingly.
20כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
21And when a convenient day was come, Herod made a supper for his birthday, for the princes, and tribunes, and chief men of Galilee.
21ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃
22And when the daughter of the same Herodias had come in, and had danced, and pleased Herod, and them that were at table with him, the king said to the damsel: Ask of me what thou wilt, and I will give it thee.
22ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃
23And he swore to her: Whatsoever thou shalt ask I will give thee, though it be the half of my kingdom.
23וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃
24Who when she was gone out, said to her mother, What shall I ask? But she said: The head of John the Baptist.
24ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃
25And when she was come in immediately with haste to the king, she asked, saying: I will that forthwith thou give me in a dish, the head of John the Baptist.
25ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
26And the king was struck sad. Yet because of his oath, and because of them that were with him at table, he would not displease her:
26ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
27But sending an executioner, he commanded that his head should be brought in a dish.
27ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃
28And he beheaded him in the prison, and brought his head in a dish: and gave it to the damsel, and the damsel gave it to her mother.
28וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃
29Which his disciples hearing came, and took his body, and laid it in a tomb.
29וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
30And the apostles coming together unto Jesus, related to him all things that they had done and taught.
30ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃
31And he said to them: Come apart into a desert place, and rest a little. For there were many coming and going: and they had not so much as time to eat.
31ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
32And going up into a ship, they went into a desert place apart.
32וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃
33And they saw them going away, and many knew: and they ran flocking thither on foot from all the cities, and were there before them.
33וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃
34And Jesus going out saw a great multitude: and he had compassion on them, because they were as sheep not having a shepherd, and he began to teach them many things.
34ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃
35And when the day was now far spent, his disciples came to him, saying: This is a desert place, and the hour is now past:
35ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃
36Send them away, that going into the next villages and towns, they may buy themselves meat to eat.
36שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃
37And he answering said to them: Give you them to eat. And they said to him: Let us go and buy bread for two hundred pence, and we will give them to eat.
37ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃
38And he saith to them: How many loaves have you? go and see. And when they knew, they say: Five, and two fishes.
38ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃
39And he commanded them that they should make them all sit down by companies upon the green grass.
39ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃
40And they sat down in ranks, by hundreds and by fifties.
40וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃
41And when he had taken the five loaves, and the two fishes: looking up to heaven, he blessed, and broke the loaves, and gave to his disciples to set before them: and the two fishes he divided among them all.
41ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃
42And they all did eat, and had their fill.
42ויאכלו כלם וישבעו׃
43And they took up the leavings, twelve full baskets of fragments, and of the fishes.
43וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃
44And they that did eat, were five thousand men.
44והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
45And immediately he obliged his disciples to go up into the ship, that they might go before him over the water to Bethsaida, whilst he dismissed the people.
45ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃
46And when he had dismissed them, he went up to the mountain to pray.
46ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃
47And when it was late, the ship was in the midst of the sea, and himself alone on the land.
47ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃
48And seeing them labouring in rowing, (for the wind was against them,) and about the fourth watch of the night, he cometh to them walking upon the sea, and he would have passed by them.
48וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃
49But they seeing him walking upon the sea, thought it was an apparition, and they cried out.
49והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃
50For they all saw him, and were troubled. And immediately he spoke with them, and said to them: Have a good heart, it is I, fear ye not.
50כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
51And he went up to them into the ship, and the wind ceased: and they were far more astonished within themselves:
51וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃
52For they understood not concerning the loaves; for their heart was blinded.
52כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
53And when they had passed over, they came into the land of Genezareth, and set to the shore.
53ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃
54And when they were gone out of the ship, immediately they knew him:
54ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃
55And running through that whole country, they began to carry about in beds those that were sick, where they heard he was.
55וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃
56And whithersoever he entered, into towns or into villages or cities, they laid the sick in the streets, and besought him that they might touch but the hem of his garment: and as many as touched him were made whole.
56ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.