Mark 11
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And when they were drawing near to Jerusalem and to Bethania at the mount of Olives, he sendeth two of his disciples,
1ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃
2And saith to them: Go into the village that is over against you, and immediately at your coming in thither, you shall find a colt tied, upon which no man yet hath sat: loose him, and bring him.
2ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃
3And if any man shall say to you, What are you doing? say ye that the Lord hath need of him: and immediately he will let him come hither.
3וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃
4And going their way, they found the colt tied before the gate without, in the meeting of two ways: and they loose him.
4וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃
5And some of them that stood there, said to them: What do you loosing the colt?
5ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃
6Who said to them as Jesus had commanded them; and they let him go with them.
6ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃
7And they brought the colt to Jesus; and they lay their garments on him, and he sat upon him.
7ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃
8And many spread their garments in the way: and others cut down boughs from the trees, and strewed them in the way.
8ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃
9And they that went before and they that followed, cried, saying: Hosanna, blessed is he that cometh in the name of the Lord.
9וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃
10Blessed be the kingdom of our father David that cometh: Hosanna in the highest.
10ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃
11And he entered into Jerusalem, into the temple: and having viewed all things round about, when now the eventide was come, he went out to Bethania with the twelve.
11ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃
12And the next day when they came out from Bethania, he was hungry.
12ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃
13And when he had seen afar off a fig tree having leaves, he came if perhaps he might find any thing on it. And when he was come to it, he found nothing but leaves. For it was not the time for figs.
13וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃
14And answering he said to it: May no man hereafter eat fruit of thee any more for ever. And his disciples heard it.
14ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
15And they came to Jerusalem. And when he was entered into the temple, he began to cast out them that sold and bought in the temple, and overthrew the tables of the moneychangers, and the chairs of them that sold doves.
15ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃
16And he suffered not that any man should carry a vessel through the temple;
16ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃
17And he taught, saying to them: Is it not written, My house shall be called the house of prayer to all nations? But you have made it a den of thieves.
17וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃
18Which when the chief priests and the scribes had heard, they sought how they might destroy him. For they feared him, because the whole multitude was in admiration at his doctrine.
18וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃
19And when evening was come, he went forth out of the city.
19ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃
20And when they passed by in the morning they saw the fig tree dried up from the roots.
20ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃
21And Peter remembering, said to him: Rabbi, behold the fig tree, which thou didst curse, is withered away.
21ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃
22And Jesus answering, saith to them: Have the faith of God.
22ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃
23Amen I say to you, that whosoever shall say to this mountain, Be thou removed and be cast into the sea, and shall not stagger in his heart, but believe, that whatsoever he saith shall be done; it shall be done unto him.
23כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃
24Therefore I say unto you, all things, whatsoever you ask when ye pray, believe that you shall receive; and they shall come unto you.
24על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃
25And when you shall stand to pray, forgive, if you have aught against any man; that your Father also, who is in heaven, may forgive you your sins.
25וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃
26But if you will not forgive, neither will your Father that is in heaven, forgive you your sins.
26ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃
27And they come again to Jerusalem. And when he was walking in the temple, there come to him the chief priests and the scribes and the ancients,
27וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
28And they say to him: By what authority dost thou these things? and who hath given thee this authority that thou shouldst do these things?
28ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃
29And Jesus answering, said to them: I will also ask you one word, and answer you me, and I will tell you by what authority I do these things.
29ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
30The baptism of John, was it from heaven, or from men? Answer me.
30טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃
31But they thought with themselves, saying: If we say, From heaven; he will say, Why then did you not believe him?
31ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃
32If we say, From men, we fear the people. For all men counted John that he was a prophet indeed.
32או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃
33And they answering, say to Jesus: We know not. And Jesus answering, saith to them: Neither do I tell you by what authority I do these things.
33ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.