Марка 11
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1І як наближились до Єрусалиму, до Витфагиї й Витаниї, до гори Оливної, посилає двох учеників своїх,
1ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃
2і рече їм: Ійдїть у село, що перед вами, і зараз, увійшовши в него, знайдете осля привязане, на котре нїхто з людей не сїдав; одвязавши його, приведїть.
2ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃
3І, коли хто вам скаже: Що се робите? скажіть: Що Господеві його треба; й зараз його відошле сюди.
3וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃
4Пійшли ж вони, й знайшли осля привязане коло дверей знадвору, на роздоріжжю, та й одвязали його.
4וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃
5І деякі, що там стояли, казали їм: Що ви робите, одвязуючи осля?
5ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃
6Вони ж сказали їм, як звелїв Ісус; і пустили їх.
6ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃
7І привели осля до Ісуса, й накинули на него одежу свою, і посадили на него.
7ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃
8Многі ж одежу свою розстилали по дорозї, инші ж гіллє різали з дерев, і встилали дорогу.
8ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃
9Инші, що попереду йшли, і що слїдом за Ним ійшли, покликували, кажучи: Осанна! Благословен грядущий в імя Господнє;
9וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃
10благословенне грядуще в імя Господа царство отця нашого Давида. Осанна на вишинах!
10ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃
11І ввійшов Ісус в Єрусалим і в церкву, й, оглянувши все, як пізня вже була година, вийшов у Витанию з дванайцятьма.
11ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃
12І назавтра, як вийшли вони з Витаниї, зголоднїв,
12ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃
13і, загледївши смоківницю оддалеки, що мала листє, прийшов, чи не знайде чого на нїй. І, прийшовши до неї, нїчого не знайшов, тільки листє; не була бо ще пора на смокви.
13וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃
14І, озвавшись Ісус, рече до неї: Щоб нїколи з тебе по вік нїхто овощу не їв. І чули ученики Його.
14ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
15І приходять у Єрусалим, і ввійшовши Ісус у церкву, почав виганяти продаючих і купуючих у церкві, і столи міняльників, і ослони продаючих голуби поперевертав,
15ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃
16і не давав, щоб хто носив посуд через церкву.
16ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃
17І навчав, глаголючи їм: Хиба не писано: Що дом мій дом молитви звати меть ся у всїх народів? ви ж зробили його вертепом розбійників.
17וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃
18І чули письменники та архиєреї, й шукали, як би Його погубити: боялись бо Його, бо ввесь народ дивував ся наукою Його.
18וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃
19І, як вечір настав, вийшов Він осторонь із города.
19ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃
20А вранцї, мимо йдучи, побачили смоківницю всохлу від коріння.
20ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃
21І споглянувши Петр, рече Йому: Учителю, дивись, смоківниця, що прокляв єси, всохла.
21ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃
22І озвавшись Ісус, рече їм: Майте віру Божу.
22ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃
23Істино глаголю вам: Що хто скаже горі сїй: Двигнись і кинь ся в море, та й не сумнити меть ся в серцї своїм, а вірувати ме, що, що каже, станеть ся, буде йому, що скаже.
23כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃
24Тим глаголю вам: Усе, чого молячись просите, віруйте, що одержите, й буде вам.
24על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃
25І як стоїте молячись, прощайте, коли що маєте проти кого, щоб і Отець ваш, що на небі, відпустив вам провини ваші.
25וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃
26Коли ж ви не прощаєте, то й Отець ваш, що на небі, не простить вам провин ваших.
26ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃
27І приходять знов у Єрусалим; і, як по церкві ходив Він, приступають до Него архиєреї, та письменники, та старші,
27וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
28і кажуть Йому: Якою властю Ти се робиш? і хто Тобі власть таку дав, щоб се робити?
28ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃
29Ісус же, озвавшись, рече їм: Спитаю вас і я про одну річ; відкажіть менї, то й я скажу вам, якою властю се роблю.
29ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
30Хрещеннє Йоанове чи з неба було, чи від людей? Відкажіть менї.
30טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃
31І міркували між собою, говорячи: Коли скажемо: З неба, то скаже: Чом же не поняли віри йому?
31ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃
32Коли ж скажемо: Від людей, то боялись людей: всї бо мали Йоана, що він справдї пророк був.
32או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃
33І, озвавшись, кажуть Ісусові: Не знаємо. Ісус, озвавшись, рече їм: То й я не кажу вам, якою властю се роблю.
33ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.