Марка 4
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1І почав знов навчати над морем; і назбиралось багато народу, так що Він увійшов у човен, щоб сидїти на морі; а ввесь народ був на землї при морю.
1וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃
2І навчав їх багато приповістями, й глаголав до них у науцї своїй:
2וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃
3Слухайте: Ось вийшов сїяч сїяти:
3שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃
4і сталось, як сїяв, одно впало над шляхом, і налетїло птаство небесне, й пожерло його.
4ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃
5Инше ж упало на каменистому, де не мало доволї землї, і зараз посходило, бо не мало глибокої землї.
5ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
6Як же зійшло сонце, повяло, й, не маючи кореня, посохло.
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃
7А инше попадало між тернину, й тернина, розвившись, поглушила його, і овощу не дало.
7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃
8А инше впало на землю добру, й дало плід, що сходив і ріс, і вродило одно в трийцятеро, а одно в шістьдесятеро а одно в сотеро.
8ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃
9І рече до них: Хто має уші слухати, нехай слухає.
9ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
10Як же був на самотї, питались у Него ті, що з Ним, разом з дванайцятьма, про приповість.
10ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃
11І рече до них: Вам дано знати тайну царства Божого; тим же, що осторонь, у приповістях усе стаєть ся,
11ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃
12щоб дивлячись дивились, та й не бачили, й слухаючи слухали, та й не розуміли, щоб инколи не навернулись, і не простились їм гріхи.
12למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃
13І рече до них: Хиба не знаєте приповістї сієї? як же всї приповістї зрозумієте?
13ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃
14Сїяч слово сїє.
14הזרע הוא זרע את הדבר׃
15Що ж над шляхом, се ті, де сїється слово, й, як почують, зараз приходить сатана, й забирає слово, посїяне в серцях їх.
15ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃
16Подібно ж і ті, що на каменистому посїяні, котрі, як почують слово, зараз із радостю приймають його,
16וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃
17та не мають кореня в собі, а тільки до часу вони; опісля ж, як настане горе або гоненнє за слово, зараз блазнять ся.
17אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃
18А ті, що посїяні між терниною, се ті, що слухали слово,
18והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃
19та журба сьвіта сього, й омана багацтва, і инші жадоби входять, і глушять слово, й безовочним робить ся воно.
19ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
20А на землю добру посїяні, се ті, що чують слово й приймають, і приносять овощ, одно в трийцятеро, друге в шістьдесятеро, а инше в сотеро.
20ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
21І рече до них: Чи на те приносять сьвітло, щоб ставити його під посудину, або під ліжко, а не щоб на сьвічнику ставити?
21ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃
22Нема бо нїчого схованого, щоб не обявилось; і не втаєно, а щоб на яв вийшло.
22כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃
23Коли хто має уші слухати, нехай слухає.
23כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
24І рече їм: Вважайте, що чуєте: Якою мірою міряєте, відміряєть ся вам, і прибавить ся вам, що слухаєте.
24ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃
25Хто бо має, дасть ся йому; а хто не має, і що має, візьметь ся від него.
25כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
26І рече: Так єсть царство Боже, як коли чоловік, що вкине зерно у землю,
26ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃
27та й спить, і встає в ночі і в день, а зерно сходить і росте, як — він не знає.
27וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃
28Від себе бо земля родить: спершу траву, потім колос, а далїй повну пшеницю в колосї.
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
29Як же доспіє овощ, зараз посилає серпа, бо настали жнива.
29וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
30І рече: Кому уподобимо царство Боже? або до якої приповісти приложимо його?
30ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃
31Воно мов зерно горчицї, що, як сїєш його в землю, то воно дрібнїще від усїх зерен, які є на землї;
31כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃
32а як посїєть ся, сходить, і робить ся більшим над усї зілля, і ширить велике віттє, так що під тїнню його кублитись може птаство небесне.
32ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
33І многими такими приповістями глаголав їм слово, скільки могли слухати.
33ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃
34Без приповістї ж не говорив їм; на самотї ж ученикам своїм вияснював усе.
34ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
35І рече їм того дня, як настав вечір: Перевезімось на той бік.
35ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃
36І, відпустивши народ, узяли Його, як був в човнї. І инші ж човни були з Ним.
36ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃
37І схопилась велика вітряна буря, а филї заливали човен, так що вже тонув.
37ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃
38А був Він на кермі, сплючи на подусцї. І розбудили Його, й кажуть Йому: Учителю, чи Тобі байдуже, що погибаємо?
38והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃
39І вставши, погрозив вітрові, і рече до моря: Мовчи, перестань! І втих вітер, і настала тишина велика.
39ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃
40І рече їм: Чого ви такі полохливі? Як се? нема в вас віри?
40ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
41І полякались страхом великим; і казали один до одного: Хто оце Сей, що й вітер і море слухає Його?
41וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.