Mark 10
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And rising up from thence, he cometh into the coasts of Judea beyond the Jordan: and the multitudes flock to him again. And as he was accustomed, he taught them again.
1ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃
2And the Pharisees coming to him asked him: Is it lawful for a man to put away his wife? tempting him.
2ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃
3But he answering, saith to them: What did Moses command you?
3ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃
4Who said: Moses permitted to write a bill of divorce, and to put her away.
4ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃
5To whom Jesus answering, said: Because of the hardness of your heart he wrote you that precept.
5ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃
6But from the beginning of the creation, God made them male and female.
6אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃
7For this cause a man shall leave his father and mother; and shall cleave to his wife.
7על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃
8And they two shall be in one flesh. Therefore now they are not two, but one flesh.
8והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃
9What therefore God hath joined together, let not man put asunder.
9לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃
10And in the house again his disciples asked him concerning the same thing.
10ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃
11And he saith to them: Whosoever shall put away his wife and marry another, committeth adultery against her.
11ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
12And if the wife shall put away her husband, and be married to another, she committeth adultery.
12ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃
13And they brought to him young children, that he might touch them. And the disciples rebuked them that brought them.
13ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃
14Whom when Jesus saw, he was much displeased, and saith to them: Suffer the little children to come unto me, and forbid them not; for of such is the kingdom of God.
14וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
15Amen I say to you, whosoever shall not receive the kingdom of God as a little child, shall not enter into it.
15אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
16And embracing them, and laying his hands upon them, he blessed them.
16ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃
17And when he was gone forth into the way, a certain man running up and kneeling before him, asked him, Good Master, what shall I do that I may receive life everlasting?
17ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃
18And Jesus said to him, Why callest thou me good? None is good but one, that is God.
18ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
19Thou knowest the commandments: Do not commit adultery, do not kill, do not steal, bear not false witness, do no fraud, honour thy father and mother.
19הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃
20But he answering, said to him: Master, all these things I have observed from my youth.
20ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃
21And Jesus looking on him, loved him, and said to him: One thing is wanting unto thee: go, sell whatsoever thou hast, and give to the poor, and thou shalt have treasure in heaven; and come, follow me.
21ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃
22Who being struck sad at that saying, went away sorrowful: for he had great possessions.
22ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃
23And Jesus looking round about, saith to his disciples: How hardly shall they that have riches, enter into the kingdom of God!
23ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
24And the disciples were astonished at his words. But Jesus again answering, saith to them: Children, how hard is it for them that trust in riches, to enter into the kingdom of God?
24ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃
25It is easier for a camel to pass through the eye of a needle, than for a rich man to enter into the kingdom of God.
25נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26Who wondered the more, saying among themselves: Who then can be saved?
26ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃
27And Jesus looking on them, saith: With men it is impossible; but not with God: for all things are possible with God.
27ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃
28And Peter began to say unto him: Behold, we have left all things, and have followed thee.
28ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29Jesus answering, said: Amen I say to you, there is no man who hath left house or brethren, or sisters, or father, or mother, or children, or lands, for my sake and for the gospel,
29ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃
30Who shall not receive an hundred times as much, now in this time; houses, and brethren, and sisters, and mothers, and children, and lands, with persecutions: and in the world to come life everlasting.
30אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃
31But many that are first, shall be last: and the last, first.
31ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃
32And they were in the way going up to Jerusalem: and Jesus went before them, and they were astonished; and following were afraid. And taking again the twelve, he began to tell them the things that should befall him.
32ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃
33Saying: Behold we go up to Jerusalem, and the Son of man shall be betrayed to the chief priests, and to the scribes and ancients, and they shall condemn him to death, and shall deliver him to the Gentiles.
33הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃
34And they shall mock him, and spit on him, and scourge him, and kill him: and the third day he shall rise again.
34ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
35And James and John the sons of Zebedee, come to him, saying: Master, we desire that whatsoever we shall ask, thou wouldst do it for us:
35ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃
36But he said to them: What would you that I should do for you?
36ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
37And they said: Grant to us, that we may sit, one on thy right hand, and the other on thy left hand, in thy glory.
37ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
38And Jesus said to them: You know not what you ask. Can you drink of the chalice that I drink of: or be baptized with the baptism wherewith I am baptized?
38ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃
39But they said to him: We can. And Jesus saith to them: You shall indeed drink of the chalice that I drink of: and with the baptism wherewith I am baptized, you shall be baptized.
39ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃
40But to sit on my right hand, or on my left, is not mine to give to you, but to them for whom it is prepared.
40אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃
41And the ten hearing it, began to be much displeased at James and John.
41ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃
42But Jesus calling them, saith to them: You know that they who seem to rule over the Gentiles, lord it over them: and their princes have power over them.
42ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
43But it is not so among you: but whosoever will be greater, shall be your minister.
43ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃
44And whosoever will be first among you, shall be the servant of all.
44והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃
45For the Son of man also is not come to be ministered unto, but to minister, and to give his life a redemption for many.
45כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
46And they came to Jericho: and as he went out of Jericho, with his disciples, and a very great multitude, Bartimeus the blind man, the son of Timeus, sat by the way side begging.
46ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃
47Who when he had heard, that it was Jesus of Nazareth, began to cry out, and to say: Jesus son of David, have mercy on me.
47וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃
48And many rebuked him, that he might hold his peace; but he cried a great deal the more: Son of David, have mercy on me.
48ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃
49And Jesus, standing still, commanded him to be called. And they call the blind man, saying to him: Be of better comfort: arise, he calleth thee.
49ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃
50Who casting off his garment leaped up, and came to him.
50וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃
51And Jesus answering, said to him: What wilt thou that I should do to thee? And the blind man said to him: Rabboni, that I may see.
51ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃
52And Jesus saith to him: Go thy way, thy faith hath made thee whole. And immediately he saw, and followed him in the way.
52ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.