Marcos 10
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Ele se levantou dali e foi para a região da Judeia e além do Jordão. Multidões se reuniram novamente ao redor dele. E, como era o seu costume, ele as ensinava outra vez.
1ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃
2Alguns fariseus se aproximaram dele para testá-lo e lhe perguntaram: “É lícito ao marido divorciar-se de sua mulher?”
2ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃
3Ele respondeu: “O que Moisés lhes ordenou?”
3ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃
4Eles disseram: “Moisés permitiu escrever uma certidão de divórcio e divorciar-se dela.”
4ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃
5Mas Jesus lhes disse: “Por causa da dureza do coração de vocês, ele lhes escreveu este mandamento.
5ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃
6Mas desde o princípio da criação, Deus os fez homem e mulher.
6אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃
7Por isso o homem deixará seu pai e sua mãe, e se unirá à sua mulher,
7על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃
8e os dois se tornarão uma só carne, de modo que já não são mais dois, mas uma só carne.
8והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃
9Portanto, o que Deus uniu, ninguém o separe.”
9לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃
10Em casa, seus discípulos lhe perguntaram novamente sobre o mesmo assunto.
10ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃
11Ele lhes disse: “Quem se divorciar de sua mulher e se casar com outra, comete adultério contra ela.
11ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
12E se a própria mulher se divorciar de seu marido e se casar com outro, ela comete adultério.”
12ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃
13Traziam-lhe crianças para que ele as tocasse, mas os discípulos repreendiam os que as traziam.
13ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃
14Mas quando Jesus viu isso, indignou-se e lhes disse: “Deixem vir a mim as crianças! Não as impeçam, pois o Reino de Deus pertence aos que são semelhantes a elas.
14וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
15Com toda a certeza lhes digo: quem não receber o Reino de Deus como uma criança, de modo algum entrará nele.”
15אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
16Então ele as tomou em seus braços e as abençoou, impondo-lhes as mãos.
16ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃
17Quando Jesus ia saindo, um homem correu até ele, ajoelhou-se diante dele e lhe perguntou: “Bom Mestre, o que devo fazer para herdar a vida eterna?”
17ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃
18Jesus lhe disse: “Por que você me chama de bom? Ninguém é bom, a não ser um, que é Deus.
18ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
19Você conhece os mandamentos: ‘Não matarás’, ‘Não adulterarás’, ‘Não furtarás’, ‘Não darás falso testemunho’, ‘Não defraudarás’, ‘Honra a teu pai e a tua mãe’.”
19הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃
20Ele lhe disse: “Mestre, tenho cumprido tudo isso desde a minha juventude.”
20ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃
21Jesus, olhando para ele, o amou e lhe disse: “Falta-lhe uma coisa. Vá, venda tudo o que tem e dê aos pobres, e você terá um tesouro no céu; então venha, tome a cruz e siga-me.”
21ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃
22Ao ouvir essas palavras, ele ficou abatido e foi embora triste, pois era alguém que tinha muitas propriedades.
22ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃
23Jesus olhou ao redor e disse aos seus discípulos: “Como é difícil para os que têm riquezas entrar no Reino de Deus!”
23ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
24Os discípulos ficaram admirados com as suas palavras. Mas Jesus respondeu novamente: “Filhos, como é difícil para os que confiam nas riquezas entrar no Reino de Deus!
24ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃
25É mais fácil um camelo passar pelo olho de uma agulha do que um rico entrar no Reino de Deus.”
25נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26Eles ficaram extremamente espantados e perguntaram: “Então, quem pode ser salvo?”
26ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃
27Jesus, olhando para eles, disse: “Para os homens isso é impossível, mas não para Deus; pois para Deus todas as coisas são possíveis.”
27ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃
28Pedro começou a lhe dizer: “Eis que nós deixamos tudo e te seguimos.”
28ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29Jesus disse: “Com toda a certeza lhes digo: não há ninguém que tenha deixado casa, ou irmãos, ou irmãs, ou pai, ou mãe, ou mulher, ou filhos, ou terras, por minha causa e por causa do evangelho,
29ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃
30que não receba cem vezes mais agora, neste tempo: casas, irmãos, irmãs, mães, filhos e terras, com perseguições; e na era vindoura, a vida eterna.
30אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃
31Mas muitos dos que são primeiros serão últimos, e os últimos serão primeiros.”
31ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃
32Eles estavam a caminho, subindo para Jerusalém; e Jesus ia à frente deles. Eles estavam admirados, e os que o seguiam estavam com medo. Ele tomou novamente os doze à parte e começou a lhes contar as coisas que estavam para lhe acontecer:
32ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃
33“Eis que estamos subindo para Jerusalém. O Filho do Homem será entregue aos principais sacerdotes e aos escribas. Eles o condenarão à morte e o entregarão aos gentios.
33הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃
34Eles zombarão dele, cuspirão nele, o açoitarão e o matarão. E no terceiro dia ele ressuscitará.”
34ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
35Tiago e João, os filhos de Zebedeu, aproximaram-se dele, dizendo: “Mestre, queremos que o senhor faça por nós o que lhe pedirmos.”
35ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃
36Ele lhes disse: “O que vocês querem que eu lhes faça?”
36ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
37Eles lhe disseram: “Permita que nos sentemos, um à direita e outro à esquerda do senhor, na sua glória.”
37ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
38Mas Jesus lhes disse: “Vocês não sabem o que estão pedindo. Vocês são capazes de beber o cálice que eu bebo, e de ser batizados com o batismo com que eu sou batizado?”
38ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃
39Eles lhe disseram: “Somos capazes.” Jesus lhes disse: “De fato, vocês beberão o cálice que eu bebo, e serão batizados com o batismo com que eu sou batizado;
39ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃
40mas sentar-se à minha direita ou à minha esquerda não cabe a mim conceder, mas é para aqueles para quem foi preparado.”
40אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃
41Quando os dez ouviram isso, começaram a ficar indignados com Tiago e João.
41ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃
42Jesus os chamou e lhes disse: “Vocês sabem que aqueles que são reconhecidos como governantes das nações as dominam, e os seus líderes exercem autoridade sobre elas.
42ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
43Mas não será assim entre vocês; pelo contrário, quem quiser tornar-se grande entre vocês deverá ser o seu servo.
43ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃
44E quem de vocês quiser ser o primeiro entre vocês deverá ser escravo de todos.
44והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃
45Pois o próprio Filho do Homem não veio para ser servido, mas para servir e dar a sua vida como resgate por muitos.”
45כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
46Eles chegaram a Jericó. Quando ele estava saindo de Jericó com seus discípulos e uma grande multidão, o filho de Timeu, Bartimeu, um mendigo cego, estava sentado à beira do caminho.
46ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃
47Quando ele ouviu que era Jesus, o Nazareno, começou a gritar: “Jesus, Filho de Davi, tem misericórdia de mim!”
47וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃
48Muitos o repreendiam para que ficasse quieto, mas ele clamava ainda mais: “Filho de Davi, tem misericórdia de mim!”
48ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃
49Jesus parou e disse: “Chamem-no.” Eles chamaram o cego, dizendo-lhe: “Anime-se! Levante-se. Ele está chamando você!”
49ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃
50Ele, jogando de lado a sua capa, deu um salto e foi até Jesus.
50וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃
51Jesus lhe perguntou: “O que você quer que eu lhe faça?” O cego lhe disse: “Raboni, quero voltar a enxergar.”
51ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃
52Jesus lhe disse: “Vá. A sua fé o curou.” Imediatamente ele recuperou a visão e seguiu Jesus pelo caminho.
52ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.