Marcos 5
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Eles chegaram ao outro lado do mar, à região dos gadarenos.
1ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃
2Quando ele saiu do barco, imediatamente um homem com um espírito imundo veio dos sepulcros ao seu encontro.
2והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃
3Ele vivia nos sepulcros. Ninguém mais conseguia amarrá-lo, nem mesmo com correntes,
3ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃
4porque muitas vezes já o haviam prendido com grilhões e correntes, mas ele arrebentava as correntes e quebrava os grilhões. Ninguém tinha força para dominá-lo.
4כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃
5Dia e noite, nos sepulcros e nos montes, ele vivia gritando e cortando-se com pedras.
5ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃
6Quando ele viu Jesus de longe, correu e prostrou-se diante dele,
6ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃
7e gritando com alta voz, disse: “Que tenho eu contigo, Jesus, Filho do Deus Altíssimo? Eu te conjuro por Deus, não me atormentes.”
7ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃
8Pois ele lhe dizia: “Saia do homem, espírito imundo!”
8כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃
9Ele lhe perguntou: “Qual é o seu nome?” Ele lhe disse: “Meu nome é Legião, porque somos muitos.”
9וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃
10Ele lhe implorava repetidamente que não os mandasse para fora da região.
10ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃
11Ora, ali na encosta do monte havia uma grande manada de porcos pastando.
11ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃
12Todos os demônios lhe imploraram, dizendo: “Manda-nos para os porcos, para que possamos entrar neles.”
12ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃
13Imediatamente Jesus lhes deu permissão. Os espíritos imundos saíram e entraram nos porcos. A manada de cerca de dois mil porcos precipitou-se pelo despenhadeiro em direção ao mar, e os animais se afogaram.
13וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃
14Aqueles que cuidavam dos porcos fugiram, e anunciaram isso na cidade e nos campos. O povo veio ver o que havia acontecido.
14וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃
15Eles chegaram a Jesus e viram aquele que havia sido endemoninhado sentado, vestido e em perfeito juízo, o mesmo que tivera a legião; e ficaram com medo.
15ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃
16Aqueles que viram isso lhes contaram o que havia acontecido ao endemoninhado, e também sobre os porcos.
16ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃
17Então começaram a implorar-lhe que se retirasse da região deles.
17ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃
18Quando Jesus estava entrando no barco, o homem que havia sido endemoninhado implorou para acompanhá-lo.
18ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃
19Ele não o permitiu, mas lhe disse: “Vá para sua casa, para os seus amigos, e conte-lhes tudo o que o Senhor fez por você e como ele teve misericórdia de você.”
19ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃
20Ele foi embora e começou a proclamar em Decápolis tudo o que Jesus havia feito por ele, e todos se maravilhavam.
20וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃
21Quando Jesus atravessou novamente o mar de barco, uma grande multidão se reuniu ao seu redor; e ele ficou à beira-mar.
21וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃
22Eis que chegou um dos chefes da sinagoga, chamado Jairo; e, ao vê-lo, prostrou-se aos seus pés
22והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃
23e lhe suplicou insistentemente: “Minha filhinha está à beira da morte. Por favor, venha e imponha as suas mãos sobre ela, para que seja curada e viva.”
23ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃
24Jesus foi com ele. Uma grande multidão o seguia e se apertava ao redor dele.
24וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃
25Certa mulher que tinha um fluxo de sangue por doze anos,
25ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃
26e havia sofrido muito nas mãos de vários médicos, e tinha gasto tudo o que possuía, e não havia melhorado, mas, pelo contrário, piorado,
26והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃
27depois de ouvir falar de Jesus, aproximou-se por trás, no meio da multidão, e tocou em suas vestes.
27ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃
28Pois ela dizia: “Se eu apenas tocar em suas vestes, ficarei curada.”
28כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃
29Imediatamente a hemorragia cessou, e ela sentiu em seu corpo que estava curada do seu mal.
29וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃
30Imediatamente Jesus, percebendo que dele havia saído poder, virou-se no meio da multidão e perguntou: “Quem tocou em minhas vestes?”
30וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃
31Seus discípulos lhe disseram: “Vês a multidão te apertando, e perguntas: 'Quem me tocou?'”
31ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃
32Ele olhou ao redor para ver quem tinha feito aquilo.
32ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃
33Mas a mulher, temendo e tremendo, sabendo o que lhe havia acontecido, veio e prostrou-se diante dele, e lhe contou toda a verdade.
33ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃
34Ele lhe disse: “Filha, a sua fé a curou. Vá em paz e fique livre da sua doença.”
34ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
35Enquanto ele ainda falava, chegaram pessoas da casa do chefe da sinagoga, dizendo: “Sua filha está morta. Por que incomodar mais o Mestre?”
35עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃
36Mas Jesus, ao ouvir o que diziam, imediatamente falou ao chefe da sinagoga: “Não tenha medo, apenas creia.”
36וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃
37Ele não permitiu que ninguém o seguisse, exceto Pedro, Tiago e João, o irmão de Tiago.
37ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃
38Ele chegou à casa do chefe da sinagoga, e viu um alvoroço, choro e grande lamento.
38ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃
39Quando ele entrou, disse-lhes: “Por que vocês fazem alvoroço e choram? A criança não está morta, mas dorme.”
39ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃
40Eles riram dele. Mas ele, depois de mandar todos saírem, tomou o pai da criança, a mãe dela e os que estavam com ele, e entrou onde a criança estava deitada.
40וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃
41Tomando a criança pela mão, disse-lhe: “Talita cumi!” que quer dizer: “Menina, eu lhe digo, levante-se!”
41ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃
42Imediatamente a menina se levantou e começou a andar, pois tinha doze anos de idade. Eles ficaram tomados de grande espanto.
42ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃
43Ele lhes ordenou severamente que ninguém soubesse disso, e mandou que lhe dessem algo para comer.
43ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.