Mark 5
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And they came over the strait of the sea into the country of the Gerasens.
1ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃
2And as he went out of the ship, immediately there met him out of the monuments a man with an unclean spirit,
2והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃
3Who had his dwelling in the tombs, and no man now could bind him, not even with chains.
3ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃
4For having been often bound with fetters and chains, he had burst the chains, and broken the fetters in pieces, and no one could tame him.
4כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃
5And he was always day and night in the monuments and in the mountains, crying and cutting himself with stones.
5ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃
6And seeing Jesus afar off, he ran and adored him.
6ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃
7And crying with a loud voice, he said: What have I to do with thee, Jesus the Son of the most high God? I adjure thee by God that thou torment me not.
7ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃
8For he said unto him: Go out of the man, thou unclean spirit.
8כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃
9And he asked him: What is thy name? And he saith to him: My name is Legion, for we are many.
9וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃
10And he besought him much, that he would not drive him away out of the country.
10ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃
11And there was there near the mountain a great herd of swine, feeding.
11ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃
12And the spirits besought him, saying: Send us into the swine, that we may enter into them.
12ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃
13And Jesus immediately gave them leave. And the unclean spirits going out, entered into the swine: and the herd with great violence was carried headlong into the sea, being about two thousand, and were stifled in the sea.
13וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃
14And they that fed them fled, and told it in the city and in the fields. And they went out to see what was done:
14וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃
15And they came to Jesus, and they see him that was troubled with the devil, sitting, clothed, and well in his wits, and they were afraid.
15ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃
16And they that had seen it, told them, in what manner he had been dealt with who had the devil; and concerning the swine.
16ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃
17And they began to pray him that he would depart from their coasts.
17ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃
18And when he went up into the ship, he that had been troubled with the devil, began to beseech him that he might be with him.
18ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃
19And he admitted him not, but saith to him: Go into thy house to thy friends, and tell them how great things the Lord hath done for thee, and hath had mercy on thee.
19ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃
20And he went his way, and began to publish in Decapolis how great things Jesus had done for him: and all men wondered.
20וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃
21And when Jesus had passed again in the ship over the strait, a great multitude assembled together unto him, and he was nigh unto the sea.
21וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃
22And there cometh one of the rulers of the synagogue named Jairus: and seeing him, falleth down at his feet.
22והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃
23And he besought him much, saying: My daughter is at the point of death, come, lay thy hand upon her, that she may be safe, and may live.
23ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃
24And he went with him, and a great multitude followed him, and they thronged him.
24וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃
25And a woman who was under an issue of blood twelve years,
25ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃
26And had suffered many things from many physicians; and had spent all that she had, and was nothing the better, but rather worse,
26והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃
27When she had heard of Jesus, came in the crowd behind him, and touched his garment.
27ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃
28For she said: If I shall touch but his garment, I shall be whole.
28כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃
29And forthwith the fountain of her blood was dried up, and she felt in her body that she was healed of the evil.
29וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃
30And immediately Jesus knowing in himself the virtue that had proceeded from him, turning to the multitude, said: Who hath touched my garments?
30וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃
31And his disciples said to him: Thou seest the multitude thronging thee, and sayest thou who hath touched me?
31ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃
32And he looked about to see her who had done this.
32ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃
33But the woman fearing and trembling, knowing what was done in her, came and fell down before him, and told him all the truth.
33ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃
34And he said to her: Daughter, thy faith hath made thee whole: go in peace, and be thou whole of thy disease.
34ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
35While he was yet speaking, some come from the ruler of the synagogue’s house, saying: Thy daughter is dead: why dost thou trouble the master any further?
35עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃
36But Jesus having heard the word that was spoken, saith to the ruler of the synagogue: Fear not, only believe.
36וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃
37And he admitted not any man to follow him, but Peter, and James, and John the brother of James.
37ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃
38And they come to the house of the ruler of the synagogue; and he seeth a tumult, and people weeping and wailing much.
38ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃
39And going in, he saith to them: Why make you this ado, and weep? the damsel is not dead, but sleepeth.
39ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃
40And they laughed him to scorn. But he having put them all out, taketh the father and the mother of the damsel, and them that were with him, and entereth in where the damsel was lying.
40וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃
41And taking the damsel by the hand, he saith to her: Talitha cumi, which is, being interpreted: Damsel (I say to thee) arise.
41ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃
42And immediately the damsel rose up, and walked: and she was twelve years old: and they were astonished with a great astonishment.
42ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃
43And he charged them strictly that no man should know it: and commanded that something should be given her to eat.
43ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.