Mark 14
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Now the feast of the pasch, and of the Azymes was after two days; and the chief priests and the scribes sought how they might by some wile lay hold on him, and kill him.
1ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃
2But they said: Not on the festival day, lest there should be a tumult among the people.
2ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
3And when he was in Bethania, in the house of Simon the leper, and was at meat, there came a woman having an alabaster box of ointment of precious spikenard: and breaking the alabaster box, she poured it out upon his head.
3ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃
4Now there were some that had indignation within themselves, and said: Why was this waste of the ointment made?
4ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃
5For this ointment might have been sold for more than three hundred pence, and given to the poor. And they murmured against her.
5כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃
6But Jesus said: Let her alone, why do you molest her? She hath wrought a good work upon me.
6ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃
7For the poor you have always with you: and whensoever you will, you may do them good: but me you have not always.
7כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃
8She hath done what she could: she is come beforehand to anoint my body for burial.
8את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃
9Amen, I say to you, wheresoever this gospel shall be preached in the whole world, that also which she hath done, shall be told for a memorial of her.
9אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃
10And Judas Iscariot, one of the twelve, went to the chief priests, to betray him to them.
10ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃
11Who hearing it were glad; and they promised him they would give him money. And he sought how he might conveniently betray him.
11והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
12Now on the first day of the unleavened bread, when they sacrificed the pasch, the disciples say to him: Whither wilt thou that we go, and prepare for thee to eat the pasch?
12ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃
13And he sendeth two of his disciples, and saith to them: Go ye into the city; and there shall meet you a man carrying a pitcher of water, follow him;
13וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃
14And whithersoever he shall go in, say to the master of the house, The master saith, Where is my refectory, where I may eat the pasch with my disciples?
14ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
15And he will shew you a large dining room furnished; and there prepare ye for us.
15והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃
16And his disciples went their way, and came into the city; and they found as he had told them, and they prepared the pasch.
16ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃
17And when evening was come, he cometh with the twelve.
17ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
18And when they were at table and eating, Jesus saith: Amen I say to you, one of you that eateth with me shall betray me.
18ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃
19But they began to be sorrowful, and to say to him one by one: Is it I?
19ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃
20Who saith to them: One of the twelve, who dippeth with me his hand in the dish.
20ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃
21And the Son of man indeed goeth, as it is written of him: but woe to that man by whom the Son of man shall be betrayed. It were better for him, if that man had not been born.
21הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃
22And whilst they were eating, Jesus took bread; and blessing, broke, and gave to them, and said: Take ye. This is my body.
22ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃
23And having taken the chalice, giving thanks, he gave it to them. And they all drank of it.
23ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃
24And he said to them: This is my blood of the new testament, which shall be shed for many.
24ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃
25Amen I say to you, that I will drink no more of the fruit of the vine, until that day when I shall drink it new in the kingdom of God.
25אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃
26And when they had said an hymn, they went forth to the mount of Olives.
26ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
27And Jesus saith to them: You will all be scandalized in my regard this night; for it is written, I will strike the shepherd, and the sheep shall be dispersed.
27ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃
28But after I shall be risen again, I will go before you into Galilee.
28ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃
29But Peter saith to him: Although all shall be scandalized in thee, yet not I.
29ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃
30And Jesus saith to him: Amen I say to thee, today, even in this night, before the cock crow twice, thou shall deny me thrice.
30ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃
31But he spoke the more vehemently: Although I should die together with thee, I will not deny thee. And in like manner also said they all.
31והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃
32And they came to a farm called Gethsemani. And he saith to his disciples: Sit you here, while I pray.
32ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃
33And he taketh Peter and James and John with him; and he began to fear and to be heavy.
33ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃
34And he saith to them: My soul is sorrowful even unto death; stay you here, and watch.
34ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃
35And when he was gone forward a little, he fell flat on the ground; and he prayed, that if it might be, the hour might pass from him.
35ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃
36And he saith: Abba, Father, all things are possible to thee: remove this chalice from me; but not what I will, but what thou wilt.
36ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃
37And he cometh, and findeth them sleeping. And he saith to Peter: Simon, sleepest thou? couldst thou not watch one hour?
37ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃
38Watch ye, and pray that you enter not into temptation. The spirit indeed is willing, but the flesh is weak.
38שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃
39A going away again, he prayed, saying the same words.
39ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃
40And when he returned, he found them again asleep, (for their eyes were heavy,) and they knew not what to answer him.
40וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃
41And he cometh the third time, and saith to them: Sleep ye now, and take your rest. It is enough: the hour is come: behold the Son of man shall be betrayed into the hands of sinners.
41ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃
42Rise up, let us go. Behold, he that will betray me is at hand.
42קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃
43And while he was yet speaking, cometh Judas Iscariot, one of the twelve: and with him a great multitude with swords and staves, from the chief priests and the scribes and the ancients.
43עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
44And he that betrayed him, had given them a sign, saying: Whomsoever I shall kiss, that is he; lay hold on him, and lead him away carefully.
44והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃
45And when he was come, immediately going up to him, he saith: Hail, Rabbi; and he kissed him.
45הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃
46But they laid hands on him, and held him.
46וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃
47An one of them that stood by, drawing a sword, struck a servant of the chief priest, and cut off his ear.
47ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃
48And Jesus answering, said to them: Are you come out as to a robber, with swords and staves to apprehend me?
48ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃
49I was daily with you in the temple teaching, and you did not lay hands on me. But that the scriptures may be fulfilled.
49ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃
50Then his disciples leaving him, all fled away.
50ויעזבו אותו כלם וינוסו׃
51And a certain young man followed him, having a linen cloth cast about his naked body; and they laid hold on him.
51ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃
52But he, casting off the linen cloth, fled from them naked.
52והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃
53And they brought Jesus to the high priest; and all the priests and the scribes and the ancients assembled together.
53ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃
54And Peter followed him from afar off, even into the court of the high priest; and he sat with the servants at the fire, and warmed himself.
54ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃
55And the chief priests and all the council sought for evidence against Jesus, that they might put him to death, and found none.
55וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃
56For many bore false witness against him, and their evidences were not agreeing.
56כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃
57And some rising up, bore false witness against him, saying:
57ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃
58We heard him say, I will destroy this temple made with hands, and within three days I will build another not made with hands.
58שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃
59And their witness did not agree.
59וגם בזאת עדותם לא שותה׃
60And the high priest rising up in the midst, asked Jesus, saying: Answerest thou nothing to the things that are laid to thy charge by these men?
60ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃
61But he held his peace, and answered nothing. Again the high priest asked him, and said to him: Art thou the Christ the Son of the blessed God?
61והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃
62And Jesus said to him: I am. And you shall see the Son of man sitting on the right hand of the power of God, and coming with the clouds of heaven.
62ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃
63Then the high priest rending his garments, saith: What need we any further witnesses?
63ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃
64You have heard the blasphemy. What think you? Who all condemned him to be guilty of death.
64שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃
65And some began to spit on him, and to cover his face, and to buffet him, and to say unto him: Prophesy: and the servants struck him with the palms of their hands.
65ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃
66Now when Peter was in the court below, there cometh one of the maidservants of the high priest.
66ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃
67And when she had seen Peter warming himself, looking on him she saith: Thou also wast with Jesus of Nazareth.
67ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃
68But he denied, saying: I neither know nor understand what thou sayest. And he went forth before the court; and the cock crew.
68ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃
69And again a maidservant seeing him, began to say to the standers by: This is one of them.
69ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃
70But he denied again. And after a while they that stood by said again to Peter: Surely thou art one of them; for thou art also a Galilean.
70וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃
71But he began to curse and to swear, saying; I know not this man of whom you speak.
71ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃
72And immediately the cock crew again. And Peter remembered the word that Jesus had said unto him: Before the cock crow twice, thou shalt thrice deny me. And he began to weep.
72והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.