Mark 12
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And he began to speak to them in parables: A certain man planted a vineyard and made a hedge about it, and dug a place for the winefat, and built a tower, and let it to husbandmen; and went into a far country.
1ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃
2And at the season he sent to the husbandmen a servant to receive of the husbandmen of the fruit of the vineyard.
2ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃
3Who having laid hands on him, beat him, and sent him away empty.
3ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃
4And again he sent to them another servant; and him they wounded in the head, and used him reproachfully.
4ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃
5And again he sent another, and him they killed: and many others, of whom some they beat, and others they killed.
5ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃
6Therefore having yet one son, most dear to him; he also sent him unto them last of all, saying: They will reverence my son.
6ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃
7But the husbandmen said one to another: This is the heir; come let us kill him; and the inheritance shall be ours.
7והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃
8And laying hold on him, they killed him, and cast him out of the vineyard.
8ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃
9What therefore will the lord of the vineyard do? He will come and destroy those husbandmen; and will give the vineyard to others.
9ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃
10And have you not read this scripture, The stone which the builders rejected, the same is made the head of the corner:
10הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
11By the Lord has this been done, and it is wonderful in our eyes.
11מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
12And they sought to lay hands on him, but they feared the people. For they knew that he spoke this parable to them. And leaving him, they went their way.
12ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃
13And they sent to him some of the Pharisees and of the Herodians; that they should catch him in his words.
13וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃
14Who coming, say to him: Master, we know that thou art a true speaker, and carest not for any man; for thou regardest not the person of men, but teachest the way of God in truth. Is it lawful to give tribute to Caesar; or shall we not give it?
14ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃
15Who knowing their wiliness, saith to them: Why tempt you me? bring me a penny that I may see it.
15והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃
16And they brought it him. And he saith to them: Whose is this image and inscription? They say to him, Caesar’s.
16ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃
17And Jesus answering, said to them: Render therefore to Caesar the things that are Caesar’s, and to God the things that are God’s. And they marvelled at him.
17ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃
18And there came to him the Sadducees, who say there is no resurrection; and they asked him, saying:
18ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃
19Master, Moses wrote unto us, that if any man’s brother die, and leave his wife behind him, and leave no children, his brother should take his wife, and raise up seed to his brother.
19רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃
20Now there were seven brethren; and the first took a wife, and died leaving no issue.
20והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃
21And the second took her, and died: and neither did he leave any issue. And the third in like manner.
21ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃
22And the seven all took her in like manner; and did not leave issue. Last of all the woman also died.
22ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃
23In the resurrection therefore, when they shall rise again, whose wife shall she be of them? for the seven had her to wife.
23ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃
24And Jesus answering, saith to them: Do ye not therefore err, because you know not the scriptures, nor the power of God?
24ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃
25For when they shall rise again from the dead, they shall neither marry, nor be married, but are as the angels in heaven.
25כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃
26And as concerning the dead that they rise again, have you not read in the book of Moses, how in the bush God spoke to him, saying: I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob?
26ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃
27He is not the God of the dead, but of the living. You therefore do greatly err.
27האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃
28And there came one of the scribes that had heard them reasoning together, and seeing that he had answered them well, asked him which was the first commandment of all.
28ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃
29And Jesus answered him: The first commandment of all is, Hear, O Israel: the Lord thy God is one God.
29ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃
30And thou shalt love the Lord thy God, with thy whole heart, and with thy whole soul, and with thy whole mind, and with thy whole strength. This is the first commandment.
30ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃
31And the second is like to it: Thou shalt love thy neighbour as thyself. There is no other commandment greater than these.
31והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃
32And the scribe said to him: Well, Master, thou hast said in truth, that there is one God, and there is no other besides him.
32ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃
33And that he should be loved with the whole heart, and with the whole understanding, and with the whole soul, and with the whole strength; and to love one’s neighbour as one’s self, is a greater thing than all holocausts and sacrifices.
33ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃
34And Jesus seeing that he had answered wisely, said to him: Thou art not far from the kingdom of God. And no man after that durst ask him any question.
34וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃
35And Jesus answering, said, teaching in the temple: How do the scribes say, that Christ is the son of David?
35ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃
36For David himself saith by the Holy Ghost: The Lord said to my Lord, Sit on my right hand, until I make thy enemies thy footstool.
36והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
37David therefore himself calleth him Lord, and whence is he then his son? And a great multitude heard him gladly.
37הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃
38And he said to them in his doctrine: Beware of the scribes, who love to walk in long robes, and to be saluted in the marketplace,
38ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃
39And to sit in the first chairs, in the synagogues, and to have the highest places at suppers:
39ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
40Who devour the houses of widows under the pretence of long prayer: these shall receive greater judgment.
40הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
41And Jesus sitting over against the treasury, beheld how the people cast money into the treasury, and many that were rich cast in much.
41וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃
42And there came a certain poor widow, and she cast in two mites, which make a farthing.
42ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃
43And calling his disciples together, he saith to them: Amen I say to you, this poor widow hath cast in more than all they who have cast into the treasury.
43ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃
44For all they did cast in of their abundance; but she of her want cast in all she had, even her whole living.
44כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.