Mark 6
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Jesus went on from there and came to His hometown, accompanied by His disciples.
1ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃
2When the Sabbath came, He began to teach in the synagogue, and many who heard Him were astonished. “Where did this man get these ideas?” they asked. “What is this wisdom He has been given? And how can He perform such miracles?
2וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃
3Isn’t this the carpenter, the son of Mary and the brother of James, Joses, Judas, and Simon? Aren’t His sisters here with us as well?” And they took offense at Him.
3הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃
4Then Jesus said to them, “Only in his hometown, among his relatives, and in his own household is a prophet without honor.”
4ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃
5So He could not perform any miracles there, except to lay His hands on a few of the sick and heal them.
5ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃
6And He was amazed at their unbelief. And He went around from village to village, teaching the people.
6ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃
7Then Jesus called the Twelve to Him and began to send them out two by two, giving them authority over unclean spirits.
7ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃
8He instructed them to take nothing but a staff for the journey—no bread, no bag, no money in their belts—
8ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃
9and to wear sandals, but not a second tunic.
9רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
10And He told them, “When you enter a house, stay there until you leave that area.
10ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃
11If anyone will not welcome you or listen to you, shake the dust off your feet when you leave that place, as a testimony against them.”
11וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
12So they set out and preached that the people should repent.
12ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃
13They also drove out many demons and healed many of the sick, anointing them with oil.
13ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
14Now King Herod heard about this, for Jesus’ name had become well known, and people were saying, “John the Baptist has risen from the dead! That is why miraculous powers are at work in him.”
14וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃
15Others were saying, “He is Elijah,” and still others, “He is a prophet, like one of the prophets of old.”
15ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃
16But when Herod heard this, he said, “John, whom I beheaded, has risen from the dead!”
16וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃
17For Herod himself had ordered that John be arrested and bound and imprisoned, on account of his brother Philip’s wife Herodias, whom Herod had married.
17כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃
18For John had been telling Herod, “It is not lawful for you to have your brother’s wife!”
18יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
19So Herodias held a grudge against John and wanted to kill him. But she had been unable,
19ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃
20because Herod feared John and protected him, knowing that he was a righteous and holy man. When he heard John’s words, he was greatly perplexed; yet he listened to him gladly.
20כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
21On Herod’s birthday, her opportunity arose. Herod held a banquet for his nobles and military commanders and the leading men of Galilee.
21ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃
22When the daughter of Herodias came and danced, she pleased Herod and his guests, and the king said to the girl, “Ask me for whatever you wish, and I will give it to you.”
22ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃
23And he swore to her, “Whatever you ask of me, I will give you, up to half my kingdom!”
23וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃
24Then she went out and asked her mother, “What should I request?” And her mother answered, “The head of John the Baptist.”
24ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃
25At once the girl hurried back to the king with her request: “I want you to give me the head of John the Baptist on a platter immediately.”
25ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
26The king was consumed with sorrow, but because of his oaths and his guests, he did not want to refuse her.
26ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
27So without delay, the king commanded that John’s head be brought in. He sent an executioner, who went and beheaded him in the prison.
27ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃
28The man brought John’s head on a platter and presented it to the girl, who gave it to her mother.
28וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃
29When John’s disciples heard about this, they came and took his body and placed it in a tomb.
29וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
30Meanwhile, the apostles gathered around Jesus and brought Him news of all they had done and taught.
30ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃
31And He said to them, “Come with Me privately to a solitary place, and let us rest for a while.” For many people were coming and going, and they did not even have time to eat.
31ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
32So they went away in a boat by themselves to a solitary place.
32וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃
33But many people saw them leaving and recognized them. They ran together on foot from all the towns and arrived before them.
33וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃
34When Jesus stepped ashore and saw a large crowd, He had compassion on them, because they were like sheep without a shepherd. And He began to teach them many things.
34ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃
35By now the hour was already late. So the disciples came to Jesus and said, “This is a desolate place, and the hour is already late.
35ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃
36Dismiss the crowd so they can go to the surrounding countryside and villages and buy themselves something to eat.”
36שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃
37But Jesus told them, “You give them something to eat.” They asked Him, “Should we go out and spend two hundred denarii to give all of them bread to eat?”
37ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃
38“Go and see how many loaves you have,” He told them. And after checking, they said, “Five—and two fish.”
38ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃
39Then Jesus directed them to have the people sit in groups on the green grass.
39ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃
40So they sat down in groups of hundreds and fifties.
40וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃
41Taking the five loaves and the two fish and looking up to heaven, Jesus spoke a blessing and broke the loaves. Then He gave them to His disciples to set before the people. And He divided the two fish among them all.
41ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃
42They all ate and were satisfied,
42ויאכלו כלם וישבעו׃
43and the disciples picked up twelve basketfuls of broken pieces of bread and fish.
43וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃
44And there were five thousand men who had eaten the loaves.
44והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
45Immediately Jesus made His disciples get into the boat and go on ahead of Him to Bethsaida, while He dismissed the crowd.
45ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃
46After bidding them farewell, He went up on the mountain to pray.
46ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃
47When evening came, the boat was in the middle of the sea, and Jesus was alone on land.
47ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃
48He could see that the disciples were straining to row, because the wind was against them. About the fourth watch of the night, Jesus went out to them, walking on the sea. He intended to pass by them,
48וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃
49but when they saw Him walking on the sea, they cried out, thinking He was a ghost—
49והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃
50for they all saw Him and were terrified. But Jesus spoke up at once: “Take courage! It is I. Do not be afraid.”
50כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
51Then He climbed into the boat with them, and the wind died down. And the disciples were utterly astounded,
51וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃
52for they had not understood about the loaves, but their hearts had been hardened.
52כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
53When they had crossed over, they landed at Gennesaret and moored the boat.
53ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃
54As soon as they got out of the boat, the people recognized Jesus
54ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃
55and ran through that whole region, carrying the sick on mats to wherever they heard He was.
55וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃
56And wherever He went—villages and towns and countrysides—they laid the sick in the marketplaces and begged Him just to let them touch the fringe of His cloak. And all who touched Him were healed.
56ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.