Маттея 14
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1Того часу Ірод четверовластник почув чутку про Ісуса,
1בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃
2і рече до слуг своїх: Се Йоан Хреститель; він устав з мертвих, то й чудеса дїють ся від него.
2ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
3Бо Ірод піймав був Йоана, звязав його, і вкинув у темницю за Іродияду, жінку брата свого Филипа.
3כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
4Бо казав йому Йоан: Не годить ся тобі мати її.
4כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
5І, хотїв його стратити, та опасувавсь народу; бо мали його за пророка.
5ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
6У день же родин Іродових, дочка Іродиядина танцювала перед ними й догодила Іродові.
6ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
7За се обіцяв він, клянучись, що дасть їй, чого просити ме.
7וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃
8Вона ж, наперед навчена від матері: Дай менї, каже, тут на блюдї голову Йоана Хрестителя.
8ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
9І засумів Ірод; однак, задля клятьби й задля тих, що сидїли з ним за столом, звелїв дати.
9ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
10І, пославши, стяв Йоана в темницї.
10וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
11І принесено голову його на блюдї, й дано дївчинї, вона ж віднесла матері своїй.
11ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
12І прийшли ученики його, і взяли тїло, й поховали його, й прийшовши, сповістили Ісуса.
12ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
13Почувши про се Ісус, поплив звідтіля човном у пустиню сам один; і почувши народ, пійшов слїдом за Ним пішки з городів.
13ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃
14І, вийшовши Ісус, побачив багато народу, й жалкував над ними, й сцїлив недужих їх.
14ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
15Як же настав вечір, приступили до Него ученики Його, говорячи: Тут пустиня, і час уже минув; відошли народ, нехай іде в села, та накупить харчі собі.
15ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃
16Ісус же рече їм: Не треба їм ійти; дайте ви їм їсти.
16ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃
17Вони ж кажуть Йому: Не маємо тут, як тільки пять хлїбів та дві риби.
17ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃
18Він же рече: Принесїть менї їх сюди.
18ויאמר הביאום אלי הלם׃
19І звелїв народові посїдати на траві, і, взявши пять хлїбів та дві риби, й поглянувши на небо, поблагословив, і, ламлючи, подавав хлїби ученикам, а ученики людям.
19ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
20І їли вони всї, й понаїдались; і назбирали окрушин, що позоставались, дванайцять повних кошів.
20ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃
21А тих, що їли, було тисяч із пять чоловіка, опріч жінок та дїтей.
21והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
22І примусив зараз Ісус учеників своїх увійти в човен, і плисти поперед Него на той бік, поки Він одпустить народ.
22ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃
23А відпустивши народ, зійшов на гору самотою молитись; і як настав вечір, був там один.
23ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
24Човен же був уже серед моря, і било його филями; бо вітер був противний.
24והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃
25У четверту ж сторожу ночи, прийшов до них Ісус, ідучи по морю.
25ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃
26І побачивши ученики, що Він іде по морю, стрівожились, кажучи, що се мара, й кричали з переляку.
26והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃
27Ісус же заговорив зараз до них, глаголючи: Спокойте ся: се я: не лякайтесь.
27וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
28Петр же, озвавшись, каже до Него: Господи, коли се Ти, звели менї йти до Тебе по водї.
28ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃
29Він же рече: Іди. І вийшов Петр із човна, й пійшов по водї, щоб ійти до Ісуса.
29ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃
30Та, бачивши сильний вітер, злякавсь, і, почавши тонути, кричав, говорячи: Господи, спаси мене.
30ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃
31Ісус же простяг зараз руку, вхопив його, й рече до него: Маловіре, чого всумнив ся єси?
31וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃
32І як увійшли вони в човен, утих вітер.
32הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
33А ті, що були в човнї, приступивши, поклонились Йому, кажучи: Істино Божий Син єси.
33ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
34І, попливши, прибули вони в землю Генисарецьку.
34ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
35І познавши Його тамешні люде, послали по всїй тій околицї, і приводили до Него всїх недужих;
35ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃
36і благали Його, щоб тільки приторкнутись їм до краю одежі Його; й скільки їх доторкувалось, одужували.
36ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.