Psalms 106
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Hallelujah! Give thanks to the LORD, for He is good; His loving devotion endures forever.
1הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
2Who can describe the mighty acts of the LORD or fully proclaim His praise?
2מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃
3Blessed are those who uphold justice, who practice righteousness at all times.
3אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃
4Remember me, O LORD, in Your favor to Your people; visit me with Your salvation,
4זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃
5that I may see the prosperity of Your chosen ones, and rejoice in the gladness of Your nation, and give glory with Your inheritance.
5לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃
6We have sinned like our fathers; we have done wrong and acted wickedly.
6חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃
7Our fathers in Egypt did not grasp Your wonders or remember Your abundant kindness; but they rebelled by the sea, there at the Red Sea.
7אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
8Yet He saved them for the sake of His name, to make His power known.
8ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃
9He rebuked the Red Sea, and it dried up; He led them through the depths as through a desert.
9ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃
10He saved them from the hand that hated them; He redeemed them from the hand of the enemy.
10ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃
11The waters covered their foes; not one of them remained.
11ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃
12Then they believed His promises and sang His praise.
12ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃
13Yet they soon forgot His works and failed to wait for His counsel.
13מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃
14They craved intensely in the wilderness and tested God in the desert.
14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
15So He granted their request, but sent a wasting disease upon them.
15ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃
16In the camp they envied Moses, as well as Aaron, the holy one of the LORD.
16ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
17The earth opened up and swallowed Dathan; it covered the assembly of Abiram.
17תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃
18Then fire blazed through their company; flames consumed the wicked.
18ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
19At Horeb they made a calf and worshiped a molten image.
19יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
20They exchanged their Glory for the image of a grass-eating ox.
20וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃
21They forgot God their Savior, who did great things in Egypt,
21שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃
22wondrous works in the land of Ham, and awesome deeds by the Red Sea.
22נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃
23So He said He would destroy them— had not Moses His chosen one stood before Him in the breach to divert His wrath from destroying them.
23ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
24They despised the pleasant land; they did not believe His promise.
24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
25They grumbled in their tents and did not listen to the voice of the LORD.
25וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃
26So He raised His hand and swore to cast them down in the wilderness,
26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
27to disperse their offspring among the nations and scatter them throughout the lands.
27ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃
28They yoked themselves to Baal of Peor and ate sacrifices offered to lifeless gods.
28ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃
29So they provoked the LORD to anger with their deeds, and a plague broke out among them.
29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
30But Phinehas stood and intervened, and the plague was restrained.
30ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃
31It was credited to him as righteousness for endless generations to come.
31ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃
32At the waters of Meribah they angered the LORD, and trouble came to Moses because of them.
32ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
33For they rebelled against His Spirit, and Moses spoke rashly with his lips.
33כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃
34They did not destroy the peoples as the LORD had commanded them,
34לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃
35but they mingled with the nations and adopted their customs.
35ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃
36They worshiped their idols, which became a snare to them.
36ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃
37They sacrificed their sons and their daughters to demons.
37ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃
38They shed innocent blood— the blood of their sons and daughters, whom they sacrificed to the idols of Canaan, and the land was polluted with blood.
38וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃
39They defiled themselves by their actions and prostituted themselves by their deeds.
39ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃
40So the anger of the LORD burned against His people, and He abhorred His own inheritance.
40ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃
41He delivered them into the hand of the nations, and those who hated them ruled over them.
41ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃
42Their enemies oppressed them, and subdued them under their hand.
42וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃
43Many times He rescued them, but they were bent on rebellion and sank down in their iniquity.
43פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃
44Nevertheless He heard their cry; He took note of their distress.
44וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃
45And He remembered His covenant with them, and relented by the abundance of His loving devotion.
45ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃
46He made them objects of compassion to all who held them captive.
46ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃
47Save us, O LORD our God, and gather us from the nations, that we may give thanks to Your holy name, that we may glory in Your praise.
47הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃
48Blessed be the LORD, the God of Israel, from everlasting to everlasting. Let all the people say, “Amen!” Hallelujah!
48ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.