Sprüche 31
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Dies sind die Worte des Königs Lamuel, die Lehre, die ihn seine Mutter lehrte.
1דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃
2Ach mein Auserwählter, ach du Sohn meines Leibes, ach mein gewünschter Sohn,
2מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃
3laß nicht den Weibern deine Kraft und gehe die Wege nicht, darin sich die Könige verderben!
3אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃
4O, nicht den Königen, Lamuel, nicht den Königen ziemt es, Wein zu trinken, noch den Fürsten starkes Getränk!
4אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
5Sie möchten trinken und der Rechte vergessen und verändern die Sache aller elenden Leute.
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6Gebt starkes Getränk denen, die am Umkommen sind, und den Wein den betrübten Seelen,
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7daß sie trinken und ihres Elends vergessen und ihres Unglücks nicht mehr gedenken.
7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
8Tue deinen Mund auf für die Stummen und für die Sache aller, die verlassen sind.
8פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃
9Tue deinen Mund auf und richte recht und räche den Elenden und Armen.
9פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
10Wem ein tugendsam Weib beschert ist, die ist viel edler denn die köstlichsten Perlen.
10אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃
11Ihres Mannes Herz darf sich auf sie verlassen, und Nahrung wird ihm nicht mangeln.
11בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃
12Sie tut ihm Liebes und kein Leides ihr Leben lang.
12גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃
13Sie geht mit Wolle und Flachs um und arbeitet gern mit ihren Händen.
13דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃
14Sie ist wie ein Kaufmannsschiff, das seine Nahrung von ferne bringt.
14היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃
15Sie steht vor Tages auf und gibt Speise ihrem Hause und Essen ihren Dirnen.
15ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃
16Sie denkt nach einem Acker und kauft ihn und pflanzt einen Weinberg von den Früchten ihrer Hände.
16זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃
17Sie gürtet ihre Lenden mit Kraft und stärkt ihre Arme.
17חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃
18Sie merkt, wie ihr Handel Frommen bringt; ihre Leuchte verlischt des Nachts nicht.
18טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃
19Sie streckt ihre Hand nach dem Rocken, und ihre Finger fassen die Spindel.
19ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃
20Sie breitet ihre Hände aus zu dem Armen und reicht ihre Hand dem Dürftigen.
20כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃
21Sie fürchtet für ihr Haus nicht den Schnee; denn ihr ganzes Haus hat zwiefache Kleider.
21לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃
22Sie macht sich selbst Decken; feine Leinwand und Purpur ist ihr Kleid.
22מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃
23Ihr Mann ist bekannt in den Toren, wenn er sitzt bei den Ältesten des Landes.
23נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃
24Sie macht einen Rock und verkauft ihn; einen Gürtel gibt sie dem Krämer.
24סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃
25Kraft und Schöne sind ihr Gewand, und sie lacht des kommenden Tages.
25עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃
26Sie tut ihren Mund auf mit Weisheit, und auf ihrer Zunge ist holdselige Lehre.
26פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃
27Sie schaut, wie es in ihrem Hause zugeht, und ißt ihr Brot nicht mit Faulheit.
27צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
28Ihre Söhne stehen auf und preisen sie selig; ihr Mann lobt sie:
28קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃
29“Viele Töchter halten sich tugendsam; du aber übertriffst sie alle.”
29רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃
30Lieblich und schön sein ist nichts; ein Weib, das den HERRN fürchtet, soll man loben.
30שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃
31Sie wird gerühmt werden von den Früchten ihrer Hände, und ihre Werke werden sie loben in den Toren.
31תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.