Proverbs 31
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1The words of king Lamuel. The vision wherewith his mother instructed him.
1דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃
2What, O my beloved, what, O the beloved of my womb, what, O the beloved of my vows?
2מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃
3Give not thy substance to women, and thy riches to destroy kings.
3אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃
4Give not to kings, O Lamuel, give not wine to kings: because there is no secret where drunkenness reigneth:
4אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
5And lest they drink and forget judgments, and pervert the cause of the children of the poor.
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6Give strong drink to them that are sad: and wine to them that are grieved in mind:
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7Let them drink, and forget their want, and remember their sorrow no more.
7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
8Open thy mouth for the dumb, and for the causes of all the children that pass.
8פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃
9Open thy mouth, decree that which is just, and do justice to the needy and poor.
9פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
10Who shall find a valiant woman? far and from the uttermost coasts is the price of her.
10אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃
11The heart of her husband trusteth in her, and he shall have no need of spoils.
11בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃
12She will render him good, and not evil, all the days of her life.
12גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃
13She hath sought wool and flax, and hath wrought by the counsel of her hands.
13דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃
14She is like the merchant’s ship, she bringeth her bread from afar.
14היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃
15And she hath risen in the night, and given a prey to her household, and victuals to her maidens.
15ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃
16She hath considered a field, and bought it: with the fruit of her hands she hath planted a vineyard.
16זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃
17She hath girded her loins with strength, and hath strengthened her arm.
17חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃
18She hath tasted and seen that her traffic is good: her lamp shall not be put out in the night.
18טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃
19She hath put out her hand to strong things, and her fingers have taken hold of the spindle.
19ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃
20She hath opened her hand to the needy, and stretched out her hands to the poor.
20כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃
21She shall not fear for her house in the cold of snow: for all her domestics are clothed with double garments.
21לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃
22She hath made for herself clothing of tapestry: fine linen, and purple is her covering.
22מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃
23Her husband is honourable in the gates, when he sitteth among the senators of the land.
23נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃
24She made fine linen, and sold it, and delivered a girdle to the Chanaanite.
24סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃
25Strength and beauty are her clothing, and she shall laugh in the latter day.
25עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃
26She hath opened her mouth to wisdom, and the law of clemency is on her tongue.
26פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃
27She hath looked well to the paths of her house, and hath not eaten her bread idle.
27צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
28Her children rose up, and called her blessed: her husband, and he praised her.
28קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃
29Many daughters have gathered together riches: thou hast surpassed them all.
29רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃
30Favour is deceitful, and beauty is vain: the woman that feareth the Lord, she shall be praised.
30שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃
31Give her of the fruit of her hands: and let her works praise her in the gates.
31תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.