Sprüche 7
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Mein Kind, behalte meine Rede und verbirg meine Gebote bei dir.
1בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃
2Behalte meine Gebote, so wirst du leben, und mein Gesetz wie deinen Augapfel.
2שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃
3Binde sie an deine Finger; schreibe sie auf die Tafel deines Herzens.
3קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃
4Sprich zur Weisheit: “Du bist meine Schwester”, und nenne die Klugheit deine Freundin,
4אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃
5daß du behütet werdest vor dem fremden Weibe, vor einer andern, die glatte Worte gibt.
5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
6Denn am Fenster meines Hauses guckte ich durchs Gitter
6כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃
7und sah unter den Unverständigen und ward gewahr unter den Kindern eines törichten Jünglings,
7וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃
8der ging auf der Gasse an einer Ecke und trat daher auf dem Wege bei ihrem Hause,
8עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
9in der Dämmerung, am Abend des Tages, da es Nacht ward und dunkel war.
9בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃
10Und siehe, da begegnete ihm ein Weib im Hurenschmuck, listig,
10והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃
11wild und unbändig, daß ihr Füße in ihrem Hause nicht bleiben können.
11המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃
12Jetzt ist sie draußen, jetzt auf der Gasse, und lauert an allen Ecken.
12פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃
13Und erwischte ihn und küßte ihn unverschämt und sprach zu ihm:
13והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃
14Ich habe Dankopfer für mich heute bezahlt für meine Gelübde.
14זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃
15Darum bin herausgegangen, dir zu begegnen, dein Angesicht zu suchen, und habe dich gefunden.
15על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃
16Ich habe mein Bett schön geschmückt mit bunten Teppichen aus Ägypten.
16מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃
17Ich habe mein Lager mit Myrrhe, Aloe und Zimt besprengt.
17נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃
18Komm, laß und buhlen bis an den Morgen und laß und der Liebe pflegen.
18לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃
19Denn der Mann ist nicht daheim; er ist einen fernen Weg gezogen.
19כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃
20Er hat den Geldsack mit sich genommen; er wird erst aufs Fest wieder heimkommen.
20צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃
21Sie überredete ihn mit vielen Worten und gewann ihn mit ihrem glatten Munde.
21הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃
22Er folgt ihr alsbald nach, wie ein Ochse zur Fleischbank geführt wird, und wie zur Fessel, womit man die Narren züchtigt,
22הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃
23bis sie ihm mit dem Pfeil die Leber spaltet; wie ein Vogel zum Strick eilt und weiß nicht, daß es ihm sein Leben gilt.
23עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃
24So gehorchet mir nun, meine Kinder, und merket auf die Rede meines Mundes.
24ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃
25Laß dein Herz nicht weichen auf ihren Weg und laß dich nicht verführen auf ihrer Bahn.
25אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃
26Denn sie hat viele verwundet und gefällt, und sind allerlei Mächtige von ihr erwürgt.
26כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃
27Ihr Haus sind Wege zum Grab, da man hinunterfährt in des Todes Kammern.
27דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.