Proverbs 7
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1My son, keep my words, and lay up my commandments with thee.
1בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃
2Keep my commandments and live, and my teaching as the apple of thine eye.
2שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃
3Bind them upon thy fingers, write them upon the table of thy heart.
3קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃
4Say unto wisdom: 'Thou art my sister', and call understanding thy kinswoman;
4אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃
5That they may keep thee from the strange woman, from the alien woman that maketh smooth her words.
5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
6For at the window of my house I looked forth through my lattice;
6כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃
7And I beheld among the thoughtless ones, I discerned among the youths, a young man void of understanding,
7וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃
8Passing through the street near her corner, and he went the way to her house;
8עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
9In the twilight, in the evening of the day, in the blackness of night and the darkness.
9בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃
10And, behold, there met him a woman with the attire of a harlot, and wily of heart.
10והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃
11She is riotous and rebellious, her feet abide not in her house;
11המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃
12Now she is in the streets, now in the broad places, and lieth in wait at every corner.
12פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃
13So she caught him, and kissed him, and with an impudent face she said unto him:
13והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃
14'Sacrifices of peace-offerings were due from me; this day have I paid my vows.
14זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃
15Therefore came I forth to meet thee, to seek thy face, and I have found thee.
15על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃
16I have decked my couch with coverlets, with striped cloths of the yarn of Egypt.
16מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃
17I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon.
17נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃
18Come, let us take our fill of love until the morning; let us solace ourselves with loves.
18לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃
19For my husband is not at home, he is gone a long journey;
19כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃
20He hath taken the bag of money with him; he will come home at the full moon.'
20צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃
21With her much fair speech she causeth him to yield, with the blandishment of her lips she enticeth him away.
21הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃
22He goeth after her straightway, as an ox that goeth to the slaughter, or as one in fetters to the correction of the fool;
22הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃
23Till an arrow strike through his liver; as a bird hasteneth to the snare — and knoweth not that it is at the cost of his life.
23עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃
24Now therefore, O ye children, hearken unto me, and attend to the words of my mouth.
24ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃
25Let not thy heart decline to her ways, go not astray in her paths.
25אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃
26For she hath cast down many wounded; yea, a mighty host are all her slain.
26כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃
27Her house is the way to the nether-world, going down to the chambers of death.
27דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.