ג'ון 11
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Kulish and Puluj Bible (1905)
1ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃
1Був же один, що нездужав, Лазар з села Мариї та Марти, сестри її.
2היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃
2Була ж се Мария, що намастила Господа миром і обтерла ноги Його волоссєм своїм, котрої брат Лазар нездужав.
3ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃
3Післали тодї сестри до Него, кажучи: Господи, ось той, що Ти любиш, нездужає.
4וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃
4Почувши Ісус, рече: Ся болїсть не на смерть, а про славу Божу, щоб прославивсь Син Божий через неї.
5וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃
5Любив же Ісус Марту, й сестру її, і Лазаря.
6ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
6Як же почув, що нездужає, тодї зоставсь у тому місцї, де був, ще два днї.
7מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃
7Після того ж рече ученикам: Ходїм знов у Юдею.
8ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃
8Кажуть Йому ученики: Рави, тепер шукали Тебе Жиди каменувати, й знов ійдеш туди!
9ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃
9Відказав Ісус: Хиба не дванайцять годин у днї? Коли хто ходить у день, не спотикаєть ся, бо сьвітло сьвіта сього бачить.
10אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃
10Коли ж хто ходить поночі, спотикаєть ся, бо нема сьвітла в йому.
11כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
11Се промовив, і після того рече їм: Лазар, друг наш, заснув; та я пійду, щоб розбудити його.
12ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
12Казали тодї ученики Його: Господи, коли заснув, то й одужає.
13וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃
13Говорив же Ісус про смерть його; вони ж думали, що про спочинок сонний каже.
14אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
14Тодї ж рече їм Ісус явно: Лазар умер.
15ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃
15І я радуюсь задля вас, що не був там, щоб ви увірували. Та ходїмо до него.
16ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃
16Рече тодї Тома, на прізвище близняк, товаришам ученикам: Ходїмо й ми, щоб умерти з Ним.
17ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
17Прийшовши тодї Ісус, застав його, що він чотирі днї вже у гробі.
18ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
18Була ж Витания поблизу Єрусалиму, гоней на пятьдесять.
19ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃
19І багато Жидів поприходило до Марти та Мариї, щоб розважати їх по братові їх.
20ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃
20Марта ж, як почула, що Ісус прийшов, вибігла назустріч Йому; Мария ж сидїла в хатї.
21ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
21Каже тодї Марта до Ісуса: Господи, коли б був єси тут, брат мій не вмер би.
22וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃
22Тільки ж і тепер знаю, що, чого попросиш у Бога, дасть Тобі Бог.
23ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃
23Рече їй Ісус: Воскресне брат твій.
24ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃
24Каже Марта до Него: Я знаю, що воскресне у воскресенню останнього дня.
25ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃
25Рече їй Ісус: Я воскресеннє і життє. Хто вірує в мене, коли й умре, жити ме.
26וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃
26І всякий, хто живе й вірує в мене, не вмре по вік. Чи віруєш сьому?
27ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃
27Каже Йому: Так, Господи, я увірувала, що Ти єси Христос, Син Божий, грядущий на сьвіт.
28ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃
28І, се промовивши, пійшла та й покликала Марию, сестру свою, нишком, кажучи: Учитель прийшов, і кличе тебе.
29היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃
29Вона ж, як почула, встає хутко, і йде до Него.
30וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃
30Ще ж не прийшов у село Ісус, а був на місцї, де зустріла Його Марта.
31והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
31Тодї Жиди, що були з нею в хатї та розважали її, побачивши Марию, що хутко встала та вийшла, пійшли за нею, кажучи: Що йде до гробу, щоб плакати там.
32ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
32Мария ж, як прийшла, де був Ісус, і побачила Його, то впала в ноги Йому, кажучи до Него: Господи, коли б був єси тут, не вмер би брат мій.
33ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
33Ісус же, як побачив її, що плаче, і прийшовших з нею Жидів, що плачуть, засмутив ся духом, і зворушив ся,
34ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
34і рече: Де положили його? Кажуть Йому: Господи, йди та подивись.
35ויבך ישוע׃
35І заплакав Ісус.
36ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃
36Казали тодї Жиди: Ось як Він любив його!
37ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃
37Деякі ж з них казали: Чи не міг Сей, що відкрив очі слїпому, зробити, щоб і він не вмер?
38ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃
38Тодї Ісус, зітхнувши знов у собі, пійшов до гробу. Була ж печера, й камінь лежав на нїй.
39ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃
39Рече Ісус: Зніміть каменя. Каже Йому сестра умершого Марта: Господи, уже смердить; чотири бо днї йому.
40ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃
40Рече їй Ісус: Чи не казав я тобі, що, коли вірувати меш, побачиш славу Божу?
41וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃
41Зняли тодї каменя, де положено мерця. Ісус же звів очі вгору, і рече: Отче, дякую Тобі, що почув єси мене.
42ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃
42Я ж знав, що всякого часу мене чуєш, тільки задля народу, що навколо стоїть, сказав, щоб увірували, що Ти мене післав.
43ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃
43І, се промовивши, покликнув голосом великим: Лазаре, вийди!
44ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
44І вийшов мрець з завязаними в полотно ногами й руками, й лице його хусткою було завязане. Рече їм Ісус: Розвяжіть його й пустїть, нехай іде.
45ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃
45Тодї многі з Жидів, що поприходили до Мариї, і видїли, що зробив Ісус, увірували в Него.
46ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃
46Деякі ж з них пійшли до Фарисеїв, та й сказали їм, що зробив Ісус.
47אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃
47Зібрали тодї архиєреї та Фарисеї раду, і казали: Що нам чинити? бо сей чоловік багато робить ознак.
48אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃
48Коли оставимо Його так, усї увірують в Него; й прийдуть Римляне, та й заберуть у нас і місце і нарід.
49ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃
49Один же з них, Каяфа, бувши архиєреєм року того, каже їм: Ви не знаєте нїчого,
50אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃
50і не думаєте, що лучче нам, щоб один чоловік умер за людей, а не ввесь народ загинув.
51וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃
51Се ж не від себе промовив, а, бувши архиєреєм того року, пророкував, що має Ісус умерти за людей,
52ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃
52і не тільки за людей, а щоб і дїти Божі розсипані зібрати в одно.
53ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃
53З того ж дня нарадились, щоб убити Його.
54על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃
54Ісус же більш не ходив явно по Юдеї, а пійшов звідтіля в землю близько пустинї, у город званий Єфрем, і там пробував із учениками своїми.
55ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃
55Була ж близько пасха Жидівська; і йшло багато в Єрусалим із сіл перед пасхою, щоб очищати себе.
56ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃
56Шукали тодї Ісуса, й говорили між собою, стоячи в церкві: Як вам здаєть ся? чи не прийде на сьвято?
57והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
57Дали ж і архиєреї і Фарисеї наказ, щоб, як хто знати ме, де Він, то щоб схопити Його.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.