ג'ון 13
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Kulish and Puluj Bible (1905)
1ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃
1Перед сьвятом же пасхи, знаючи Ісус, що прийшла Його година, щоб зійти з сьвіту сього до Отця, — любивши своїх, що були в сьвітї, до кінця любив їх.
2ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃
2І по вечері, як диявол уже вкинув у серце Юди Симонового Іскариоцького, щоб Його зрадив,
3וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃
3знаючи Ісус, що все дав Йому Отець у руки, й що від Бога вийшов, і до Бога йде,
4ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃
4устає зза вечері і скидає одежу; і, взявши рушник, підперезавсь.
5ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃
5Після того налив води в умивальницю, та й почав обмивати ноги ученикам та обтирати рушником, котрим був підперезаний.
6ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃
6Приходить же до Симона Петра, й каже Йому той: Господи, Ти обмиваєш ноги мої?
7ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃
7Відказав Ісус, і рече Йому: Що я роблю, ти не знаєш тепер, зрозумієш же опісля.
8ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃
8Каже Йому Петр: Не мити меш ніг моїх до віку. Відказав йому Ісус: Як не обмию тебе, не мати меш части зо мною.
9ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃
9Каже Йому Симон Петр: Господи, не тільки ноги мої, та й руки й голову.
10ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃
10Рече йому Ісус: Обмитому не треба, як тільки ноги мити, а чистий увесь. І ви чисті, та не всї.
11כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃
11Знав бо зрадника свого; тим і сказав: Не всї ви чисті.
12ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃
12Як же пообмивав ноги їх і взяв одежу свою, сївши знов, рече їм: Чи знаєте, що зробив я вам?
13אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃
13Ви звете мене Учителем і Господом, і добре кажете, се бо я.
14לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃
14Коли ж я помив вам ноги, Господь і Учитель, то й ви повинні один одному обмивати ноги.
15כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃
15Приклад бо дав вам, і як я зробив вам, і ви робіть.
16אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃
16Істино, істино глаголю вам: Не єсть слуга більший пана свого, анї посланець більший пославшого його.
17אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃
17Коли се знаєте, то блаженні ви, коли робити мете се.
18לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃
18Не про всїх вас глаголю: я знаю кого вибрав; та щоб писаннє справдилось: Хто їсть зо мною хлїб, підняв на мене пяту свою.
19מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃
19Від нинї глаголю вам, перше нїж стало ся, щоб, як станеть ся, увірували, що се я.
20אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃
20Істино, істино глаголю вам: Хто приймає, коли я кого пішлю, мене приймає; а хто мене приймає, приймає Пославшого мене.
21ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃
21Се промовивши Ісус, зворушив ся духом, і сьвідкував і рече: Істино, істино глаголю вам, що один із вас ізрадить мене.
22ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃
22Ззирались тодї між собою ученики, сумнїваючись, про кого Він говорить.
23ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃
23Був же за столом один із учеників Його на лонї Ісусовім, котрого любив Ісус.
24וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃
24Сьому кивнув Симон Петр, щоб спитав, хто б се був, про кого говорить.
25ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃
25Пригорнувшись той до грудей Ісусових, каже Йому: Господи, хто се?
26ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃
26Відказав Ісус: Той, кому я, умочивши кусок, подам. І, вмочивши кусок, дав Юдї Симонову Іскариоцькому.
27ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃
27А за куском увійшов тодї в него сатана. Рече ж йому Ісус: Що робиш, роби швидко.
28ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃
28Сього не зрозумів нїхто, що сидїли за столом, проти чого сказав йому.
29כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃
29Деякі бо думали, — яко ж бо скриньку мав Юда, — що каже йому Ісус: купи, що треба нам про сьвято; або, щоб що дав убогим.
30והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
30Узявши ж він кусок, зараз вийшов; була ж ніч.
31הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃
31Як же вийшов, рече Ісус: Тепер прославив ся Син чоловічий, й Бог прославив ся в Йому.
32אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃
32Коли Бог прославив ся в Йому, то Бог прославить і Його в собі, і скоро прославить Його.
33בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃
33Дїтки! ще короткий час я з вами. Шукати мете мене, і яко ж казав я Жидам: Що, куди йду я, ви не можете йти, і вам глаголю тепер.
34מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃
34Заповідь нову даю вам: щоб любили один одного. Як я любив вас, щоб і ви любили один одного.
35בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃
35По сьому знати муть усї, що ви мої ученики, коли любов мати мете один до одного.
36ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃
36Рече Йому Симон Петр: Господи, куди йдеш? Відказав йому Ісус: Куди йду, не можеш тепер за мною йти; опісля ж пійдеш за мною.
37ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃
37Каже Йому Петр: Господи, чому не можу за Тобою йти тепер? Душу мою за Тебе положу.
38ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
38Відказав йому Ісус: Душу твою за мене положиш? Істино, істино глаголю тобі: не запіє півень, доки мене відречеш ся тричі.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.