מתיו 26
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Kulish and Puluj Bible (1905)
1ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃
1І сталось, як скінчив Ісус, усї цї слова, рече до учеників своїх:
2אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃
2Ви знаєте, що через два днї буде пасха, й Сина чоловічого видадуть на розпяттє.
3ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃
3Тодї зібрались архиєреї, та письменники, та старші людські у двір до архиєрея, на прізвище Каяфи,
4ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃
4і радились, щоб узяти Ісуса підступом і вбити.
5ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
5Та казали: Тільки не в сьвято, щоб не було бучі між народом.
6ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃
6Як же був Ісус у Витанїї в господї в Симона прокаженого,
7ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃
7приступила до Него жінка, маючи посудинку предорогого мира, та й злила на голову Йому, як сидїв за столом.
8ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃
8Побачивши ж ученики Його, сердились, кажучи: На що така втрата?
9כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃
9Можна бо було се миро продати дорого та дати вбогим.
10וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃
10Зрозумівши ж Ісус, рече до них: Що ви смутите жінку? дїло бо добре вчинила на менї.
11כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃
11Всякого бо часу маєте вбогих із собою, мене ж не всякого часу маєте.
12כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃
12Зливши бо вона миро се на тїло моє, на погребеннє моє зробила.
13אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃
13Істино глаголю вам: Де б нї проповідувалась євангелия ся по всьому сьвіту, казати меть ся й те, що зробила оця, на спомин її.
14וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃
14Тодї, пійшовши один з дванайцятьох, на ймя Юда Іскариоцький, до архиєреїв,
15ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃
15каже: Що хочете дати менї, а я вам видам Його? Вони ж поставили йому трийцять срібняків.
16ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃
16І з того часу шукав нагоди, щоб Його видати.
17ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃
17У первий же день опрісночний приступили ученики до Ісуса, кажучи Йому: Де хочеш, щоб приготовили Тобі їсти пасху?
18ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃
18Він же рече: Йдїть у город до оттакого, та скажіть йому: Учитель рече: Час мій близько; у тебе зроблю пасху з учениками моїми.
19ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃
19І зробили ученики, як повелїв їм Ісус; і приготовили пасху.
20ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃
20Як же настав вечір, сїв Він за столом із дванайцятьма.
21ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃
21І, як вони їли, рече: Істино глаголю вам, що один з вас зрадить мене.
22ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃
22І, засумівши тяжко, почали говорити до Него кожен з них: Аже ж не я, Господи?
23ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃
23Він же, озвавшись, рече: Хто вмочає зо мною руку в миску, той зрадить мене.
24הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃
24Син чоловічий іде, як писано про Него; горе ж чоловікові тому, що Сина чоловічого зрадить! Добре було б йому, коли б не родив ся чоловік той.
25ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃
25Озвав ся ж Юда, зрадник Його, й каже: Аже ж не я, учителю? Рече до него: Ти сказав єси.
26ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃
26Як же вони їли, взявши Ісус хлїб і поблагословивши, ламав, і давав ученикам, і рече: Прийміть, їжте: се єсть тїло моє.
27ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃
27І, взявши чашу, й оддавши хвалу, подав їм, глаголючи: Пийте з неї всї;
28כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃
28се бо єсть кров моя нового завіту, що за многих проливаєть ся на оставленнє гріхів.
29ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃
29Глаголю ж вам: Що не пити му від нинї з сього плоду винограднього аж до дня того, коли його пити му з вами новим у царстві Отця мого.
30ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
30І засьпівавши вони, вийшли на гору Оливну.
31אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃
31Тодї рече до них Ісус: Всї ви поблазнитесь мною сієї ночи. Писано бо: Поражу пастиря, і розсиплють ся вівцї стада.
32ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃
32По воскресенню ж моїм попереджу вас у Галилею.
33ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃
33Озвав ся ж Петр і каже до Него: Хоч усї поблазнять ся Тобою, я нїколи не зблазнюсь.
34ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃
34Рече до него Ісус: Істино глаголю тобі: Що сієї ночі, перше нїж півень запіє, тричі відречеш ся мене.
35ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃
35Каже Йому Петр: Хоч би менї з Тобою і вмерти, не відречусь Тебе. Так і всї ученики казали.
36אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃
36Тодї приходить з ними Ісус на врочище Гетсиман, і рече до учеників: Сидїть тут, поки, пійшовши, помолюсь оттам.
37ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃
37І взяв із собою Петра та двох синів Зеведєвих, і почав скорбіти та вдаватись у тугу.
38ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃
38Тодї рече до них: Тяжко сумна душа моя аж до смертї. Підождїть тут, і не спїте зо мною.
39וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃
39І пройшовши трохи далїй, припав лицем своїм, молячись і глаголючи: Отче мій, коли можна, нехай мимо йде від мене чаша ся; тільки ж не як я хочу, а як Ти.
40ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃
40І приходить до учеників, і знаходить їх сплячих, і рече до Петра: Так не змогли ви однієї години попильнувати зо мною?
41שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃
41Пильнуйте та молїть ся, щоб не ввійшли в спокусу. Дух то охочий, тїло ж немошне.
42ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃
42Знов, удруге відійшовши, молив ся, глаголючи: Отче мій, як не може ся чаша мимо йти від мене, коли не пити му її, нехай станеть ся воля твоя.
43ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃
43І, прийшовши, знаходить їх знов сплячих, були бо очі в них важкі.
44ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃
44І, зоставивши їх, пійшов ізнов, і моливсь утретє, промовляючи те ж саме слово.
45ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃
45Тодї приходить до учеників своїх, і рече їм: Спіть уже й спочивайте, ось настиг час, і Син чоловічий буде виданий у руки грішникам.
46קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃
46Уставайте, ходїмо: ось наближуєть ся зрадник мій.
47עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃
47Ще він говорив, коли се Юда, один з дванайцяти, приходить, а з ним багато народу з мечами й дручєм, од архиєреїв та старших людських.
48והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃
48Зрадник же Його дав знак їм, кажучи: Кого я поцїлую, той і єсть він: беріть його.
49ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃
49І, зараз приступивши до Ісуса, каже: Радуй ся, учителю; та й поцїлував Його.
50ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃
50Ісус же рече йому: Друже, чого прийшов єси? Тодї, приступивши, наложили руки на Ісуса, та й узяли Його.
51והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃
51І ось один з тих, що з Ісусом, простягши руку, вихопив меча свого, й, вдаривши слугу архиєрейського, відтяв йому вухо.
52ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃
52Тодї рече до него Ісус: Верни меч твій в місце його: всї бо, що візьмуть ся за меч, од меча погинуть.
53או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃
53Або думаєш, що не міг би нинї вблагати Отця мого, й приставив би менї більш дванайцяти легионів ангелів?
54ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃
54Як же тодї справдились би писання, що так мусить статись?
55בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃
55Тієї ж години рече Ісус до народу: Чи се як на розбійника вийшли ви з мечами та киями, брати мене? Щодня сидїв я в вас, навчаючи в церкві, і не брали мене.
56וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃
56Се ж усе стало ся, щоб справдились писання пророчі. Тодї всї ученики, покинувши Його, повтїкали.
57והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃
57Вони ж, узявши Ісуса, повели Його до Каяфи архиєрея, де письменники та старші зібрались.
58ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃
58Петр же йшов слїдом за Ним оддалеки до двору архиєрейського, і, ввійшовши в двір, сїв із слугами, щоб бачити конець.
59והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃
59Архиєреї ж, і старші, і вся рада шукали кривого сьвідчення на Ісуса, щоб Його вбити,
60ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃
60і не знайшли. І коли багато лжесьвідків поприходило, не знайшли. Опісля ж, приступивши два лжесьвідки,
61ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃
61говорили: Сей казав: Я можу зруйнувати церкву Божу, й за три днї збудувати її.
62ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃
62І, вставши архиєрей, каже до Него: Нїчого не відказуєш, що сї проти Тебе сьвідкують?
63וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃
63Ісус же мовчав. І, озвавшись архиєрей, каже до Него: Заклинаю Тебе Богом живим, щоб сказав нам, чи Ти єси Христос, Син Божий?
64ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃
64Рече йому Ісус: Ти сказав єси. Тільки ж глаголю вам: Від нинї побачите Сина чоловічого, по правицї сили, й грядущого на хмарах небесних.
65ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃
65Тодї архиєрей роздер одежу свою, кажучи: Ось сказав хулу; на що нам іще сьвідків? Ось тепер чули хулу Його;
66מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃
66як вам здаєть ся? Вони ж, озвавшись, сказали: Винен єсть смерти.
67וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃
67Тодї плювали в лице Йому, й били по щоках Його, і знущались із Него,
68ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃
68кажучи: Проречи нам, Христе, хто се вдарив Тебе?
69ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃
69Петр же знадвору сидїв у дворі. І приступила до него одна дївчина, кажучи: І ти був з Ісусом Галилейським.
70ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃
70Він же відрік ся перед усїма, кажучи: Не знаю, що говориш.
71ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃
71Як же вийшов він до воріт, побачила його друга, та й каже до тих, що там були: І сей був з Ісусом Назарейським.
72ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃
72І знов одрік ся він, кленучись: Що не знаю чоловіка.
73וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃
73Трохи ж згодом, приступивши ті, що стояли, кажуть Петрові: Справдї й ти єси з них, бо й твоя говірка виявляє тебе.
74ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃
74Тодї почав він проклинатись та клястись: Що не знаю чоловіка. І зараз півень запіяв.
75ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃
75І згадав Петр слово Ісуса, промовлене до него: Що перше нїж півень запіє, тричі відречеш ся мене. І, вийшовши геть, плакав гірко.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.