אִיּוֹב 19
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1ויען איוב ויאמר׃
1Respondens autem Job, dixit:
2עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃
2[Usquequo affligitis animam meam, et atteritis me sermonibus?
3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
3En decies confunditis me, et non erubescitis opprimentes me.
4ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃
4Nempe etsi ignoravi, mecum erit ignorantia mea.
5אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃
5At vos contra me erigimini, et arguitis me opprobriis meis.
6דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃
6Saltem nunc intelligite quia Deus non æquo judicio afflixerit me, et flagellis suis me cinxerit.
7הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃
7Ecce clamabo, vim patiens, et nemo audiet; vociferabor, et non est qui judicet.
8ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃
8Semitam meam circumsepsit, et transire non possum: et in calle meo tenebras posuit.
9כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃
9Spoliavit me gloria mea, et abstulit coronam de capite meo.
10יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃
10Destruxit me undique, et pereo: et quasi evulsæ arbori abstulit spem meam.
11ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃
11Iratus est contra me furor ejus, et sic me habuit quasi hostem suum.
12יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃
12Simul venerunt latrones ejus, et fecerunt sibi viam per me, et obsederunt in gyro tabernaculum meum.
13אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃
13Fratres meos longe fecit a me, et noti mei quasi alieni recesserunt a me.
14חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃
14Dereliquerunt me propinqui mei, et qui me noverant obliti sunt mei.
15גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃
15Inquilini domus meæ et ancillæ meæ sicut alienum habuerunt me, et quasi peregrinus fui in oculis eorum.
16לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃
16Servum meum vocavi, et non respondit: ore proprio deprecabar illum.
17רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃
17Halitum meum exhorruit uxor mea, et orabam filios uteri mei.
18גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃
18Stulti quoque despiciebant me: et cum ab eis recessissem, detrahebant mihi.
19תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃
19Abominati sunt me quondam consiliarii mei, et quem maxime diligebam, aversatus est me.
20בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃
20Pelli meæ, consumptis carnibus, adhæsit os meum, et derelicta sunt tantummodo labia circa dentes meos.
21חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃
21Miseremini mei, miseremini mei saltem vos, amici mei, quia manus Domini tetigit me.
22למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃
22Quare persequimini me sicut Deus, et carnibus meis saturamini?
23מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃
23Quis mihi tribuat ut scribantur sermones mei? quis mihi det ut exarentur in libro
24בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃
24stylo ferreo et plumbi lamina, vel celte sculpantur in silice?
25ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃
25Scio enim quod redemptor meus vivit, et in novissimo die de terra surrecturus sum:
26ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃
26et rursum circumdabor pelle mea, et in carne mea videbo Deum meum:
27אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃
27quem visurus sum ego ipse, et oculi mei conspecturi sunt, et non alius: reposita est hæc spes mea in sinu meo.
28כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃
28Quare ergo nunc dicitis: Persequamur eum, et radicem verbi inveniamus contra eum?
29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃
29Fugite ergo a facie gladii, quoniam ultor iniquitatum gladius est: et scitote esse judicium.]
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.