סנט מארק 3
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Kulish and Puluj Bible (1905)
1וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃
1І ввійшов ізнов у школу; й був там чоловік, що мав суху руку.
2ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
2І назирали Його, чи сцїлить його в суботу, щоб обвинуватити Його.
3ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃
3І рече до сухорукого чоловіка: Стань посерединї.
4ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃
4І рече до них: Чи годить ся в суботу добро робити, чи зло робити? життє спасати, чи погубляти? Вони ж мовчали.
5ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
5І, позирнувши на них кругом гнївно, жалкуючи над скаменїлостю сердець їх, рече чоловікові: Простягни руку твою. І простяг, і стала рука його здорова, як і друга.
6והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
6І вийшовши Фарисеї, зараз з Іродиянами зробили раду на Него, як Його погубити.
7וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃
7Ісус же відійшов з учениками своїми до моря; а великий натовп із Галилеї йшов за Ним, і з Юдеї,
8ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃
8і з Єрусалиму, й з Ідумеї, і зза Йордану; й ті, що кругом Тира та Сидона, натовп великий, прочувши, скільки Він робив, поприходили до Него.
9ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃
9І сказав Він ученикам своїм наготовити Йому човна задля народу, щоб не тиснулись до Него.
10כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃
10Многих бо сцїлив, так що кидались на Него, щоб приторкнутись до Него, хто з них мав недуги.
11והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃
11А духи нечисті, як бачили Його, то падали ниць перед Ним, і кричали, говорячи: Ти єси Син Божий.
12ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
12І остро грозив їм, щоб Його не виявляли.
13ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃
13І вийшов Він на гору, й покликав, кого схотїв сам; і поприходили до Него.
14וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃
14І настановив дванайцятьох, щоб були з Ним, і щоб посилати їх проповідувати,
15והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃
15і щоб мали силу сцїляти недуги, й виганяти біси.
16ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃
16І дав Симонові імя Петр;
17ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃
17та Якова Зеведеєвого, та Йоана, брата Якового, й дав їм імена Воанергес, що єсть: Сини громові;
18ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃
18та Андрея, та Филипа, та Вартоломея, та Маттея, та Тому, та Якова Алфеєвого, та Тадея, та Симона Хананця,
19ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
19та Юду Іскариоцького, що зрадив Його.
20ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃
20Входять вони в господу, і знов сходить ся народ, так що не могли анї хлїба зʼїсти.
21וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
21І прочувши свояки Його, вийшли взяти Його; казали бо, що Він не при собі.
22והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃
22А письменники, поприходивши з Єрусалиму, казали, що Вельзевула має, і що бісовським князем виганяє біси.
23ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃
23І, покликавши їх, говорив до них приповістями: Як може сатана сатану виганяти?
24ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃
24І коли царство проти себе роздїлить ся, не може стояти царство те.
25ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃
25І коли господа проти себе роздїлить ся, не може стояти господа тая.
26ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃
26І коли сатана устав проти себе, й роздїлив ся, не може стояти, а конець йому.
27אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
27Не може нїхто надоби сильного, ввійшовши в господу його, пожакувати, як перше сильного не звяже; аж тодї господу його пограбить.
28אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃
28Істино глаголю вам: Що всї гріхи відпустять ся синам чоловічим, і хули, якими б вони нї хулили;
29אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃
29хто ж хулити ме на Духа сьвятого, не має прощення во віки, а винен вічного осуду:
30כי המה אמרו רוח טמאה בו׃
30бо казали: Духа нечистого має.
31ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃
31Приходять тодї брати й мати Його, й стоячи на дворі, послали до Него, кличучи Його.
32והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃
32І сидїв народ круг Него; кажуть же Йому: Ось мати Твоя і брати Твої на дворі шукають Тебе.
33ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃
33І, озвавшись до них, рече: Хто се мати моя, або брати мої?
34ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
34І, позирнувши кругом по тих, що сидїли коло Него, рече: Оце мати моя, і брати мої!
35כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃
35Хто бо чинити ме волю Божу, той брат менї, й сестра моя, і мати.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.