סנט מארק 3
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃
1Und er ging abermals in die Schule. Und es war da ein Mensch, der hatte eine verdorrte Hand.
2ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
2Und sie lauerten darauf, ob er auch am Sabbat ihn heilen würde, auf daß sie eine Sache wider ihn hätten.
3ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃
3Und er sprach zu dem Menschen mit der verdorrten Hand: Tritt hervor!
4ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃
4Und er sprach zu ihnen: Soll man am Sabbat Gutes tun oder Böses tun, das Leben erhalten oder töten? Sie aber schwiegen still.
5ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
5Und er sah sie umher an mit Zorn und ward betrübt über ihr verstocktes Herz und sprach zu dem Menschen: Strecke deine Hand aus! Und er streckte sie aus; und die Hand ward ihm gesund wie die andere.
6והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
6Und die Pharisäer gingen hinaus und hielten alsbald einen Rat mit des Herodes Dienern über ihn, wie sie ihn umbrächten.
7וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃
7Aber Jesus entwich mit seinen Jüngern an das Meer; und viel Volks folgte ihm nach aus Galiläa und aus Judäa
8ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃
8und von Jerusalem und aus Idumäa und von jenseits des Jordans, und die um Tyrus und Sidon wohnen, eine große Menge, die seine Taten hörten, und kamen zu ihm.
9ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃
9Und er sprach zu seinen Jüngern, daß sie ihm ein Schifflein bereit hielten um des Volkes willen, daß sie ihn nicht drängten.
10כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃
10Denn er heilte ihrer viele, also daß ihn überfielen alle, die geplagt waren, auf daß sie ihn anrührten.
11והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃
11Und wenn ihn die unsauberen Geister sahen, fielen sie vor ihm nieder, schrieen und sprachen: Du bist Gottes Sohn!
12ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
12Und er bedrohte sie hart, daß sie ihn nicht offenbar machten.
13ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃
13Und er ging auf einen Berg und rief zu sich, welche er wollte, und die gingen hin zu ihm.
14וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃
14Und er ordnete die Zwölf, daß sie bei ihm sein sollten und daß er sie aussendete, zu predigen,
15והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃
15und daß sie Macht hätten, die Seuchen zu heilen und die Teufel auszutreiben.
16ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃
16Und gab Simon den Namen Petrus;
17ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃
17und Jakobus, den Sohn des Zebedäus, und Johannes, den Bruder des Jakobus, und gab ihnen den Namen Bnehargem, das ist gesagt: Donnerskinder;
18ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃
18und Andreas und Philippus und Bartholomäus und Matthäus und Thomas und Jakobus, des Alphäus Sohn, und Thaddäus und Simon von Kana
19ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
19und Judas Ischariot, der ihn verriet.
20ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃
20Und sie kamen nach Hause, und da kam abermals das Volk zusammen, also daß sie nicht Raum hatten, zu essen.
21וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
21Und da es die Seinen hörten, gingen sie aus und wollten ihn halten; denn sie sprachen: Er ist von Sinnen.
22והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃
22Die Schriftgelehrten aber, die von Jerusalem herabgekommen waren, sprachen: Er hat den Beelzebub, und durch den obersten Teufel treibt er die Teufel aus.
23ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃
23Und er rief sie zusammen und sprach zu ihnen in Gleichnissen: Wie kann ein Satan den anderen austreiben?
24ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃
24Wenn ein Reich mit sich selbst uneins wird, kann es nicht bestehen.
25ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃
25Und wenn ein Haus mit sich selbst uneins wird, kann es nicht bestehen.
26ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃
26Setzt sich nun der Satan wider sich selbst und ist mit sich selbst uneins, so kann er nicht bestehen, sondern es ist aus mit ihm.
27אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
27Es kann niemand einem Starken in sein Haus fallen und seinen Hausrat rauben, es sei denn, daß er zuvor den Starken binde und alsdann sein Haus beraube.
28אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃
28Wahrlich, ich sage euch: Alle Sünden werden vergeben den Menschenkindern, auch die Gotteslästerungen, womit sie Gott lästern;
29אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃
29wer aber den Heiligen Geist lästert, der hat keine Vergebung ewiglich, sondern ist schuldig des ewigen Gerichts.
30כי המה אמרו רוח טמאה בו׃
30Denn sie sagten: Er hat einen unsauberen Geist.
31ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃
31Und es kam seine Mutter und seine Brüder und standen draußen, schickten zu ihm und ließen ihn rufen.
32והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃
32Und das Volk saß um ihn. Und sie sprachen zu ihm: Siehe, deine Mutter und deine Brüder draußen fragen nach dir.
33ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃
33Und er antwortete ihnen und sprach: Wer ist meine Mutter und meine Brüder?
34ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
34Und er sah rings um sich auf die Jünger, die im Kreise saßen, und sprach: Siehe, das ist meine Mutter und meine Brüder!
35כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃
35Denn wer Gottes Willen tut, der ist mein Bruder und meine Schwester und meine Mutter.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.