סנט מארק 15
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃
1Und bald am Morgen hielten die Hohenpriester einen Rat mit den Ältesten und Schriftgelehrten, dazu der ganze Rat, und banden Jesum und führten ihn hin und überantworteten ihn dem Pilatus.
2וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃
2Und Pilatus fragte ihn: Bist du der König der Juden? Er antwortete aber und sprach zu ihm: Du sagst es.
3וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃
3Und die Hohenpriester beschuldigten ihn hart.
4ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃
4Pilatus aber fragte ihn abermals und sprach: Antwortest du nichts? Siehe, wie hart sie dich verklagen!
5וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃
5Jesus aber antwortete nichts mehr, also daß sich auch Pilatus verwunderte.
6ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃
6Er pflegte aber ihnen auf das Osterfest einen Gefangenen loszugeben, welchen sie begehrten.
7ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃
7Es war aber einer, genannt Barabbas, gefangen mit den Aufrührern, die im Aufruhr einen Mord begangen hatten.
8וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃
8Und das Volk ging hinauf und bat, daß er täte, wie er pflegte.
9ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃
9Pilatus aber antwortete ihnen: Wollt ihr, daß ich euch den König der Juden losgebe?
10כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃
10Denn er wußte, daß ihn die Hohenpriester aus Neid überantwortet hatten.
11וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃
11Aber die Hohenpriester reizten das Volk, das er ihnen viel lieber den Barabbas losgäbe.
12ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃
12Pilatus aber antwortete wiederum und sprach zu ihnen: Was wollt ihr denn, daß ich tue dem, den ihr beschuldigt, er sei der König der Juden?
13ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃
13Sie schrieen abermals: Kreuzige ihn!
14ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃
14Pilatus aber sprach zu ihnen: Was hat er Übles getan? Aber sie schrieen noch viel mehr: Kreuzige ihn!
15ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
15Pilatus aber gedachte, dem Volk genugzutun, und gab ihnen Barabbas los, und geißelte Jesum und überantwortete ihn, daß er gekreuzigt würde.
16ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃
16Die Kriegsknechte aber führten ihn hinein in das Richthaus und riefen zusammen die ganze Schar
17וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃
17und zogen ihm einen Purpur an und flochten eine dornene Krone und setzten sie ihm auf,
18ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
18und fingen an, ihn zu grüßen: Gegrüßet seist du, der Juden König!
19ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃
19Und schlugen ihm das Haupt mit dem Rohr und verspeiten ihn und fielen auf die Kniee und beteten ihn an.
20ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃
20Und da sie ihn verspottet hatten, zogen sie ihm den Purpur aus und zogen seine eigenen Kleider an und führten ihn aus, daß sie ihn kreuzigten.
21ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃
21Und zwangen einen, mit Namen Simon von Kyrene, der vom Felde kam (der ein Vater war des Alexander und Rufus), daß er sein Kreuz trüge.
22ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃
22Und sie brachten ihn an die Stätte Golgatha, das ist verdolmetscht: Schädelstätte.
23ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃
23Und sie gaben ihm Myrrhe im Wein zu trinken; und er nahm's nicht zu sich.
24ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃
24Und da sie ihn gekreuzigt hatten, teilten sie seine Kleider und warfen das Los darum, wer etwas bekäme.
25ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
25Und es war um die dritte Stunde, da sie ihn kreuzigten.
26ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
26Und es war oben über ihm geschrieben was man ihm schuld gab, nämlich: Der König der Juden.
27ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
27Und sie kreuzigten mit ihm zwei Mörder, einen zu seiner Rechten und einen zur Linken.
28וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃
28Da ward die Schrift erfüllet, die da sagt: “Er ist unter die Übeltäter gerechnet.”
29והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃
29Und die vorübergingen, lästerten ihn und schüttelten ihre Häupter und sprachen: Pfui dich, wie fein zerbrichst du den Tempel und baust ihn in drei Tagen!
30הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃
30Hilf dir nun selber und steig herab vom Kreuz!
31וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃
31Desgleichen die Hohenpriester verspotteten ihn untereinander samt den Schriftgelehrten und sprachen: Er hat anderen geholfen, und kann sich selber nicht helfen.
32המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃
32Ist er Christus und König in Israel, so steige er nun vom Kreuz, daß wir sehen und glauben. Und die mit ihm gekreuzigt waren, schmähten ihn auch.
33ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
33Und nach der sechsten Stunde ward eine Finsternis über das ganze Land bis um die neunte Stunde.
34ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
34Und um die neunte Stunde rief Jesus laut und sprach: “Eli, Eli lama asabthani? das ist verdolmetscht: Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen?
35ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃
35Und etliche, die dabeistanden, da sie es hörten, sprachen sie: Siehe er ruft den Elia.
36וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃
36Da lief einer und füllte einen Schwamm mit Essig und steckte ihn auf ein Rohr und tränkte ihn und sprach: Halt, laßt sehen, ob Elia komme und ihn herabnehme.
37וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃
37Aber Jesus schrie laut und verschied.
38ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
38Und der Vorhang im Tempel zerriß in zwei Stücke von obenan bis untenaus.
39וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃
39Der Hauptmann aber, der dabeistand ihm gegenüber und sah, daß er mit solchem Geschrei verschied, sprach: Wahrlich, dieser Mensch ist Gottes Sohn gewesen!
40וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃
40Und es waren auch Weiber da, die von ferne solches sahen; unter welchen war Maria Magdalena und Maria, Jakobus des Kleinen und des Joses Mutter, und Salome,
41אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
41die ihm auch nachgefolgt waren, da er in Galiläa war, und gedient hatten, und viele andere, die mit ihm hinauf gen Jerusalem gegangen waren.
42ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃
42Und am Abend, dieweil es der Rüsttag war, welcher ist der Vorsabbat,
43ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃
43kam Joseph von Arimathia, ein ehrbarer Ratsherr, welcher auch auf das Reich Gottes wartete. Der wagte es und ging hinein zu Pilatus und bat um den Leichnam Jesu.
44ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃
44Pilatus aber verwunderte sich, daß er schon tot war, und rief den Hauptmann und fragte ihn, ob er schon lange gestorben wäre.
45וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃
45Und als er's erkundet von dem Hauptmann, gab er Joseph den Leichnam.
46והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃
46Und er kaufte eine Leinwand und nahm ihn ab und wickelte ihn in die Leinwand und legte ihn in ein Grab, das war in einen Felsen gehauen, und wälzte einen Stein vor des Grabes Tür.
47ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃
47Aber Maria Magdalena und Maria, des Joses Mutter, schauten zu, wo er hingelegt ward.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.