סנט מארק 3
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃
1And he entered again into the synagogue; and there was a man there which had a withered hand.
2ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
2And they watched him, whether he would heal him on the sabbath day; that they might accuse him.
3ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃
3And he saith unto the man which had the withered hand, Stand forth.
4ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃
4And he saith unto them, Is it lawful to do good on the sabbath days, or to do evil? to save life, or to kill? But they held their peace.
5ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
5And when he had looked round about on them with anger, being grieved for the hardness of their hearts, he saith unto the man, Stretch forth thine hand. And he stretched it out: and his hand was restored whole as the other.
6והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
6And the Pharisees went forth, and straightway took counsel with the Herodians against him, how they might destroy him.
7וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃
7But Jesus withdrew himself with his disciples to the sea: and a great multitude from Galilee followed him, and from Judæa,
8ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃
8And from Jerusalem, and from Idumaea, and from beyond Jordan; and they about Tyre and Sidon, a great multitude, when they had heard what great things he did, came unto him.
9ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃
9And he spake to his disciples, that a small ship should wait on him because of the multitude, lest they should throng him.
10כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃
10For he had healed many; insomuch that they pressed upon him for to touch him, as many as had plagues.
11והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃
11And unclean spirits, when they saw him, fell down before him, and cried, saying, Thou art the Son of God.
12ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
12And he straitly charged them that they should not make him known.
13ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃
13And he goeth up into a mountain, and calleth unto him whom he would: and they came unto him.
14וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃
14And he ordained twelve, that they should be with him, and that he might send them forth to preach,
15והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃
15And to have power to heal sicknesses, and to cast out devils:
16ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃
16And Simon he surnamed Peter;
17ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃
17And James the son of Zebedee, and John the brother of James; and he surnamed them Boanerges, which is, The sons of thunder:
18ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃
18And Andrew, and Philip, and Bartholomew, and Matthew, and Thomas, and James the son of Alphaeus, and Thaddaeus, and Simon the Canaanite,
19ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
19And Judas Iscariot, which also betrayed him: and they went into an house.
20ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃
20And the multitude cometh together again, so that they could not so much as eat bread.
21וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
21And when his friends heard of it , they went out to lay hold on him: for they said, He is beside himself.
22והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃
22¶ And the scribes which came down from Jerusalem said, He hath Beelzebub, and by the prince of the devils casteth he out devils.
23ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃
23And he called them unto him , and said unto them in parables, How can Satan cast out Satan?
24ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃
24And if a kingdom be divided against itself, that kingdom cannot stand.
25ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃
25And if a house be divided against itself, that house cannot stand.
26ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃
26And if Satan rise up against himself, and be divided, he cannot stand, but hath an end.
27אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
27No man can enter into a strong man’s house, and spoil his goods, except he will first bind the strong man; and then he will spoil his house.
28אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃
28Verily I say unto you, All sins shall be forgiven unto the sons of men, and blasphemies wherewith soever they shall blaspheme:
29אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃
29But he that shall blaspheme against the Holy Ghost hath never forgiveness, but is in danger of eternal damnation:
30כי המה אמרו רוח טמאה בו׃
30Because they said, He hath an unclean spirit.
31ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃
31¶ There came then his brethren and his mother, and, standing without, sent unto him, calling him.
32והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃
32And the multitude sat about him, and they said unto him, Behold, thy mother and thy brethren without seek for thee.
33ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃
33And he answered them, saying, Who is my mother, or my brethren?
34ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
34And he looked round about on them which sat about him, and said, Behold my mother and my brethren!
35כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃
35For whosoever shall do the will of God, the same is my brother, and my sister, and mother.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.