סנט מארק 8
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃
1In those days the multitude being very great, and having nothing to eat, Jesus called his disciples unto him , and saith unto them,
2נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃
2I have compassion on the multitude, because they have now been with me three days, and have nothing to eat:
3והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃
3And if I send them away fasting to their own houses, they will faint by the way: for divers of them came from far.
4ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
4And his disciples answered him, From whence can a man satisfy these men with bread here in the wilderness?
5וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃
5And he asked them, How many loaves have ye? And they said, Seven.
6ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃
6And he commanded the people to sit down on the ground: and he took the seven loaves, and gave thanks, and brake, and gave to his disciples to set before them ; and they did set them before the people.
7ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃
7And they had a few small fishes: and he blessed, and commanded to set them also before them .
8ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃
8So they did eat, and were filled: and they took up of the broken meat that was left seven baskets.
9והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
9And they that had eaten were about four thousand: and he sent them away.
10אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
10¶ And straightway he entered into a ship with his disciples, and came into the parts of Dalmanutha.
11ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃
11And the Pharisees came forth, and began to question with him, seeking of him a sign from heaven, tempting him.
12ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
12And he sighed deeply in his spirit, and saith, Why doth this generation seek after a sign? verily I say unto you, There shall no sign be given unto this generation.
13ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃
13And he left them, and entering into the ship again departed to the other side.
14וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃
14¶ Now the disciples had forgotten to take bread, neither had they in the ship with them more than one loaf.
15ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
15And he charged them, saying, Take heed, beware of the leaven of the Pharisees, and of the leaven of Herod.
16ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃
16And they reasoned among themselves, saying, It is because we have no bread.
17וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃
17And when Jesus knew it , he saith unto them, Why reason ye, because ye have no bread? perceive ye not yet, neither understand? have ye your heart yet hardened?
18עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
18Having eyes, see ye not? and having ears, hear ye not? and do ye not remember?
19כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
19When I brake the five loaves among five thousand, how many baskets full of fragments took ye up? They say unto him, Twelve.
20ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃
20And when the seven among four thousand, how many baskets full of fragments took ye up? And they said, Seven.
21ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
21And he said unto them, How is it that ye do not understand?
22ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
22¶ And he cometh to Bethsaida; and they bring a blind man unto him, and besought him to touch him.
23ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃
23And he took the blind man by the hand, and led him out of the town; and when he had spit on his eyes, and put his hands upon him, he asked him if he saw ought.
24ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
24And he looked up, and said, I see men as trees, walking.
25ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃
25After that he put his hands again upon his eyes, and made him look up: and he was restored, and saw every man clearly.
26וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
26And he sent him away to his house, saying, Neither go into the town, nor tell it to any in the town.
27ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃
27¶ And Jesus went out, and his disciples, into the towns of Cæsarea Philippi: and by the way he asked his disciples, saying unto them, Whom do men say that I am?
28ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃
28And they answered, John the Baptist: but some say , Elias; and others, One of the prophets.
29וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃
29And he saith unto them, But whom say ye that I am? And Peter answereth and saith unto him, Thou art the Christ.
30ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
30And he charged them that they should tell no man of him.
31ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
31And he began to teach them, that the Son of man must suffer many things, and be rejected of the elders, and of the chief priests, and scribes, and be killed, and after three days rise again.
32והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃
32And he spake that saying openly. And Peter took him, and began to rebuke him.
33ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃
33But when he had turned about and looked on his disciples, he rebuked Peter, saying, Get thee behind me, Satan: for thou savourest not the things that be of God, but the things that be of men.
34ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃
34¶ And when he had called the people unto him with his disciples also, he said unto them, Whosoever will come after me, let him deny himself, and take up his cross, and follow me.
35כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃
35For whosoever will save his life shall lose it; but whosoever shall lose his life for my sake and the gospel’s, the same shall save it.
36כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃
36For what shall it profit a man, if he shall gain the whole world, and lose his own soul?
37או מה יתן איש פדיון נפשו׃
37Or what shall a man give in exchange for his soul?
38כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃
38Whosoever therefore shall be ashamed of me and of my words in this adulterous and sinful generation; of him also shall the Son of man be ashamed, when he cometh in the glory of his Father with the holy angels.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.