סנט מארק 8

1ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

2נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃

3והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃

4ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

5וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃

6ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃

7ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃

8ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃

9והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃

10אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃

11ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃

12ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃

13ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃

14וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃

15ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃

16ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃

17וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃

18עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃

19כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃

20ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃

21ויאמר אליהם איך לא תבינו׃

22ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃

23ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃

24ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃

25ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

26וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃

27ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃

28ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃

29וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃

30ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃

31ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

32והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃

33ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃

34ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃

35כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃

36כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃

37או מה יתן איש פדיון נפשו׃

38כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃