סנט מארק 4
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃
1And he began again to teach by the sea side: and there was gathered unto him a great multitude, so that he entered into a ship, and sat in the sea; and the whole multitude was by the sea on the land.
2וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃
2And he taught them many things by parables, and said unto them in his doctrine,
3שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃
3Hearken; Behold, there went out a sower to sow:
4ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃
4And it came to pass, as he sowed, some fell by the way side, and the fowls of the air came and devoured it up.
5ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
5And some fell on stony ground, where it had not much earth; and immediately it sprang up, because it had no depth of earth:
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃
6But when the sun was up, it was scorched; and because it had no root, it withered away.
7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃
7And some fell among thorns, and the thorns grew up, and choked it, and it yielded no fruit.
8ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃
8And other fell on good ground, and did yield fruit that sprang up and increased; and brought forth, some thirty, and some sixty, and some an hundred.
9ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9And he said unto them, He that hath ears to hear, let him hear.
10ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃
10And when he was alone, they that were about him with the twelve asked of him the parable.
11ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃
11And he said unto them, Unto you it is given to know the mystery of the kingdom of God: but unto them that are without, all these things are done in parables:
12למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃
12That seeing they may see, and not perceive; and hearing they may hear, and not understand; lest at any time they should be converted, and their sins should be forgiven them.
13ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃
13And he said unto them, Know ye not this parable? and how then will ye know all parables?
14הזרע הוא זרע את הדבר׃
14¶ The sower soweth the word.
15ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃
15And these are they by the way side, where the word is sown; but when they have heard, Satan cometh immediately, and taketh away the word that was sown in their hearts.
16וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃
16And these are they likewise which are sown on stony ground; who, when they have heard the word, immediately receive it with gladness;
17אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃
17And have no root in themselves, and so endure but for a time: afterward, when affliction or persecution ariseth for the word’s sake, immediately they are offended.
18והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃
18And these are they which are sown among thorns; such as hear the word,
19ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
19And the cares of this world, and the deceitfulness of riches, and the lusts of other things entering in, choke the word, and it becometh unfruitful.
20ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
20And these are they which are sown on good ground; such as hear the word, and receive it , and bring forth fruit, some thirtyfold, some sixty, and some an hundred.
21ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃
21¶ And he said unto them, Is a candle brought to be put under a bushel, or under a bed? and not to be set on a candlestick?
22כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃
22For there is nothing hid, which shall not be manifested; neither was any thing kept secret, but that it should come abroad.
23כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
23If any man have ears to hear, let him hear.
24ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃
24And he said unto them, Take heed what ye hear: with what measure ye mete, it shall be measured to you: and unto you that hear shall more be given.
25כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
25For he that hath, to him shall be given: and he that hath not, from him shall be taken even that which he hath.
26ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃
26¶ And he said, So is the kingdom of God, as if a man should cast seed into the ground;
27וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃
27And should sleep, and rise night and day, and the seed should spring and grow up, he knoweth not how.
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
28For the earth bringeth forth fruit of herself; first the blade, then the ear, after that the full corn in the ear.
29וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
29But when the fruit is brought forth, immediately he putteth in the sickle, because the harvest is come.
30ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃
30¶ And he said, Whereunto shall we liken the kingdom of God? or with what comparison shall we compare it?
31כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃
31It is like a grain of mustard seed, which, when it is sown in the earth, is less than all the seeds that be in the earth:
32ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
32But when it is sown, it groweth up, and becometh greater than all herbs, and shooteth out great branches; so that the fowls of the air may lodge under the shadow of it.
33ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃
33And with many such parables spake he the word unto them, as they were able to hear it .
34ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
34But without a parable spake he not unto them: and when they were alone, he expounded all things to his disciples.
35ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃
35And the same day, when the even was come, he saith unto them, Let us pass over unto the other side.
36ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃
36And when they had sent away the multitude, they took him even as he was in the ship. And there were also with him other little ships.
37ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃
37And there arose a great storm of wind, and the waves beat into the ship, so that it was now full.
38והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃
38And he was in the hinder part of the ship, asleep on a pillow: and they awake him, and say unto him, Master, carest thou not that we perish?
39ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃
39And he arose, and rebuked the wind, and said unto the sea, Peace, be still. And the wind ceased, and there was a great calm.
40ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
40And he said unto them, Why are ye so fearful? how is it that ye have no faith?
41וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃
41And they feared exceedingly, and said one to another, What manner of man is this, that even the wind and the sea obey him?
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.